ברוכים הבאים, מבקר! [ הרשם | התחבר

פרסם

 

רנו קראוול \פלורידה Renault Caravelle \ Florida

  • פורסם: 02/12/2018 21:48
  • : 985 ימים, 13 שעות

פירוט

מאת : חן פרחי.

בשנת 56′ הציגה רנו הצרפתית מכונית משפחתי קטנה חדשה – הדופין. המכונית החדשה נועדה לרשת את ה- 4CV  שהוצגה ב- 47′ והייתה המכונית הראשונה של רנו שהוצגה לאחר מלחמת העולם השניה. הדופין הציעה עיצוב מודרני בהרבה, נאה ומעוגל ובנוסף כללה מנוע גדול יותר בנפח 845 סמ”ק הדופין זכתה להצלחה גדולה, ועד מהרה הפכה לאחת המכוניות הנמכרות ביותר בצרפת. למרות שהשוק האמריקאי אהב מן הסתם מכוניות גדולות בהרבה, מכירות הדופין בארה”ב היו טובות למדי ואפילו מפתיעות לטובה. אולם באותה העת החלה משווקת בארה”ב החיפושית של פולקסווגן וגירסת הבאגי שלה, ושניהן זכו להצלחה גדולה מאוד. בכנס סוכנים של רנו שנערך בפלורידה, עלה רעיון ובקשה – פיתוח גרסת קופה לדופין וגרסה קבריולט, על מנת שזו תנסה להתחרות בהצלחת החיפושית. רנו נענו לבקשה, והחליטו לפנות לסדנת העיצוב קרוסיירה-גיאה, שמעצבה הראשי היה האיטלקי פייטרו פרואה. רנו ביקשו ממנו לעצב מכונית קופה ומכונית פתוחה שתתבסס על שלדתה ומיכלליה של הדופין, אך תהיה רחוקה ממנה עיצובית ככל האפשר. פייטרו פרואה נענה לאתגר ועיצב עבור רנו מכונית קופה קטנה ונאה למראה שהתבססה על שלדתה ומיכלליה של הדופין. מאחר ויועדה לפלח שוק גבוה יותר, תא הנוסעים זכה לעיצוב נאה בהרבה שכלל לוח מחוונים בעל מד סל”ד וגלגל הגה ספורטיבי ונאה. כאמור, מכאנית התבססה מכונית הקופה החדשה על מיכללי הדופין – מנוע 845 סמ”ק שפיתח בעזרת מאייד סולקס בודד ויחד דחיסה גבוה יחסית, 37 כ”ס. מנוע זה שימש את גרסת הגורדיני של הדופין, והיה חזק יותר מזה שבדגם המשפחתי הרגיל. תיבת ההילוכים הייתה בת 3 הילוכים, כשתיבת 4 הילוכים הוצעה כאופציה בתוספת תשלום. מערכת המיתלים היה זהה לזו של הדופין – מיתלה קדמי עצמאי ואחורי בעל ציריות חד מפרקיות והגה בשיטת מסרק ומוט משונן. מערכת הבלמים הייתה זהה לזו של הדופין גורדיני, ועשתה שימוש ב- 4 בלמי דיסק, פריט נדיר למדי באותה העת, בוודאי עבור מכונית עממית. מאחר ומפעלי רנו פעלו באותה העת בתפוקה מלאה, והקמת המפעל החדש בבילנקורט הייתה עדיין בעיצומה, הוחלט שחברת שוסון, יצרנית אוטובוסים, תבנה את מרכבה, מתוך הנחה שכמויות הייצור לא יהיו גדולות, יחסית. המכונית החדשה הוצגה בשנת 58′ וכונתה באירופה רנו קראוול ובארה”ב רנו פלורידה, המקום בו נהגתה. בשל עיצובה הנאה, ביצועיה הסבירים והתנהגות הכביש הטובה, זכתה הקראוול להצלחה מכובדת בהחלט ונמכרה היטב, למרות שהיתה יקרה בהרבה מהדופין עליה התבססה, בשל הצורך לשנע את המרכב ממפעלי שוסון למפעל ההרכבה הראשי. בשנת 59′ הוצעה הקרוואל, ששווקה בגירסת קופה או קבריולט, עם מנוע חזק יותר שפיתח 40 כ”ס. בסוף 59′ שודרגו מיתליה של המכונית, זוויות המיתלה הקדמי שונו והותקן מוט מייצב קדמי. שינויים אלו שיפרו מאוד את התנהגות הכביש של המכונית, והיא הפכה למהנה לנהיגה, על אף הספק המנוע הצנוע. בשנת 62′ הוחלף מנוע ה- 845 סמ”ק במנוע גדול יותר בנפח 956 סמ”ק. המנוע החדש היה בעל מערכת קירור אטומה ואילו מצנן המכונית שינה מקומו והועתק אל אחורי המכונית. מסרק ההגה הוחלף בזה של הרנו 8 וגם מיתליה הקדמיים הפכו זהים לאלו של הרנו 8. הספק המנוע, שצוייד במאייד סולקס כפול, עמד על 48 כ”ס. תיבת הילוכים בת 4 הילוכים הפכה לציוד תקני ולא הוצעה עוד כאופציה. בשנת 64′ הוחלף מנוע ה- 956 סמ”ק במנוע גדול יותר בנפח 1,108 סמ”ק שהגיע מהרנו 8. מנוע ה- 1.1 החדש פיתח בסיוע מאייד כפול 55 כ”ס, מה שהביא את המכונית הקלה להציע ביצועים טובים יחסית, ואפילו עדיפים על אלו של מתחרותיה הבריטיות הבסיסיות – הטריומף הארלד והאוסטין היילי ספרייט. אולם למרות שהגיעה לבשלות מלאה, משנת 66′ חלה נסיגה משמעותית במכירותיה, בעיקר בשל העובדה שהייתה יקרה יחסית, ומחיריה נשקו לאלו של מתחרותיה האיטלקיות, האלפא ג’וניור והפיאט 124 ספורט, שהיו עדיפות עליה בכל מובן. בשנת 67′ נמכרו סה”כ 3,000 מכוניות ואילו בשנת 68′ 1,400 מכוניות בלבד, כך שהיה ברור לרנו שזמנה תם. בסוף 68′ נפרדה הקראוול מפסי הייצור והיא נעלמה מהיצע רנו מבלי שהוצגה לה מחליפה ישירה. ב- 10 שנות ייצורה נמכרו 117,000 מכוניות, מספר מכובד למדי שיכול היה להיות גבוה בהרבה לו הייתה זולה יותר. הרנו פלורידה\קראוול היתה סה”כ ניסיון מוצלח למדי להפוך את הרנו דופין למכונית קופה, בעלות פיתוח לא גבוהה, יחסית. עיצובה היה נאה למדי, ביצועיה היו סבירים עד טובים והתנהגות הכביש היתה טובה, בייחוד בדגמי ה- 956 וה- 1,108 סמ”ק.

אין תגיות

42 סך צפיות 1 היום

  

מס' מודעה: 8195c04354e52da9

FleaMarket.co.il

error: התוכן מוגן בזכויות יוצרים