ברוכים הבאים, מבקר! [ הרשם | התחבר

פרסם

 

רובר מטרו Rover Metro

  • פורסם: 13/07/2018 15:02
  • : 926 ימים, 18 שעות

פירוט

מאת : חן פרחי.

בחודש אוקטובר 80′ הציגה בריטיש ליילנד מכונית סופר מיני חדשה, מטרו שמה. המטרו החדשה לא הייתה מיועדת להחליף את המיני שעל אף שחגגה יום הולדת 20, עדיין נמכרה היטב ועדיין שפעה קסם ייחודי. אולם הרכבתיה של המיני הייתה ידנית ויקרה יחסית, ולכן לא הייתה ריווחית עבור בריטיש ליילנד. המטרו החדשה התבססה על תיכנונה המכאני של המיני, שכלל שימוש ביחידות ההינע שלה – מנועי ה- 1.0 וה- 1.3 שחלקו אגן שמן משותף עם תיבת ההילוכים. מערכת המיתלים, לעומת זאת, הייתה שונה והתבססה על יחידות הידראגז שהיו מקושרות ביניהן. בתכנון המכונית הושם דגש רב על איבזור עשיר מהמקובל, והחשוב מכל – עלות ייצור נמוכה, על מנת שהמכונית תהפוך לריווחית ככל האפשר. בניגוד למיני, שהרכבה היתה ידנית, המטרו החדשה הורכבה ברובה על ידי רובוטים, מה שאיפשר להצמיד לה תג מחיר נוח מאד. בשל עיצובה הנאה, הביצועים הטובים בדגם ה- 1.3, המרווח הפנימי המצויין ביחס לגודלה החיצוני, השימושיות הרבה\, התנהגות הכביש המצויינת  ותג המחיר הנוח, הפכה המטרו להצלחה גדולה ונמכרה היטב, ולמעשה הייתה המכונית הבריטית היחידה שנמכרה במספרים גדולים באמת. הצלחתה הגדולה סייעה מאד לקונצרן הבריטי לצלוח תקופה לא פשוטה, ואיפשרה את פיתוחה של המאסטרו הקומפקטית והמונטגו המשפחתית, שהחליפו את האלגרו הכושלת והמוריס איטל המיושנת, בהתאמה. בשנת 83′ הציגו פיאט ופיג’ו זוג מכוניות סופר מיני חדשות – האונו וה- 205, שהחליפו את ה- 127 וה- 104, ובנוסף הציגה פורד את דגמי הדור השני של הפיאסטה. הצגתן של מכוניות הסופר מיני החדשות פגעו במכירות המטרו בשוק האירופאי, ואילו בשוק הבריטי נפגעו המכירות בשל הצגתה של האופל קורסה החדשה שכונתה ווקסהול נובה. לכן הציגה אוסטין בתערוכת בירמינגהם 84′ את גירסת 5 הדלתות של המטרו, שנועדה להפוך אותה לשימושית בהרבה. גם תא הנוסעים עוצב מחדש והפך למודרני בהרבה. מסכת שיפורים זו החזירה את אטרקטיביות המכונית, והמכירות שבו לעלות. אולם למרות המכירות הטובות, היה ברור לאנשי אוסטין-רובר שנקודת התורפה העיקרית של המכונית הינה מערכת ההינע המיושנת שלה, שהתבססה על מנוע עתיק יומין שחובר אל תיבת הילוכים בת 4 מהירויות בלבד. לכן בסוף שנות ה- 80′ החליטו בהנהלת החברה להציג  דגם חדש לגמרי שיחליף את המטרו. אולם שיקולים תקציביים הכתיבו מתיחת פנים משמעותית ולא החלפה מלאה של הדגם, שעדיין נמכר היטב. החלטה נוספת של ראשי החברה, היה ביטול הדרגתי של המותג אוסטין, שסבל מתדמית מיושנת  שנקשרה במכוניות כושלות, ומעבר מלא למותג רובר, שנהנה מתדמית טובה בהרבה, בעיקר בשל הצלחתן של סדרת 800 וה- 213-216 שלא הייתה אלא הונדה באלד בלבוש בריטי. רובר החליטו להסתפק במתיחת פנים חיצונית קלה למדי  והתאמתה לרוח הזמן. חזיתה של המכונית עוצבה מחדש וכללה פנסים קדמיים חדשים ומודרניים יותר. הכנפיים הקדמיות היו חדשות וכך גם פנסיה האחוריים. גם תא הנוסעים כלל שינויים, כולם היו לטובה – המושבים הוחלפו באלו של הרובר 213, והיו נאים ונוחים יותר ורמת הגימור שופרה. אולם השינוי הגדול באמת שכן מתחת למכסה המנוע הקצר. מנועי ה- Aּּ+ המיושנים, שמקורם במיני, הוחלפו בסדרת מנועים חדשה לגמרי שתוכננה על ידי רובר וכונתה סדרה K. המנועים היו בעלי גל זיזים עליון בודד או כפול, ראש אלומיניום ועשו שימוש במאייד SU בודד או הזרקת דלק חדש או רב נקודתית, בהתאם לדגם. בניגוד למטרו המקורית, תיבת ההילוכים לא שכנתה מתחת למנוע אלא לצידו, ונקנתה מסיטרואן, בה שימשה את ה- AX. המנוע הבסיסי היה בנפח 1.1 וסיפק 60 כ”ס. הזנת הדלק נעשתה על ידי מאייד, הזרקה חד נקודתית או רב נקודתית. המנוע שודך לתיבת הילוכים בת 4 או 5 מהירויות. הדגם הבכיר צוייד במנוע גדול יותר בנפח 1.4 שסיפק 75 כ”ס בדגם בעל גל הזיזים העליון הבודד ו- 90 כ”ס בדגם המוזרק. הגירסה הספורטיבית הוצעה עם מנוע 1.4 שסיפק 103 כ”ס מכובדים. בנוסף, הוצעה לראשונה גירסת דיזל, שעשתה שימוש במנוע 1.4 ששימש את הסיטרואן AX. מאחר ותיבת ההילוכים הותקנה לצד המנוע, ויתרה הפעם רובר על גירסה אוטומטית. גם מערכת המיתלים שהתבבסה על מערכת ההידרגאז, שונתה ושופרה, והקישור בין הבולמים שונה, על מנת לשפר את נוחות הנסיעה. המכונית שלא כונתה עוד אוסטין מטרו אלא רובר מטרו, הוצגה בסוף 90′ והחליפה את המטרו המוכרת. השיפור מהמטרו המקורית היה עצום – המנועים החדשים היו מצויינים וסיפקו ביצועים טובים לצד פעולה נעימה, בייחוד בדגמי ה- 1.4. תיבת ההילוכים הייתה נעימה לתפעול, וסוף סוף נעלמו היבבות שאיפיינו את התיבה הישנה, כמו גם צריכת השמן המופרזת שהייתה נחלתו של כל בעל מטרו. נוחות הנסיעה שופרה והמכונית הפכה לנעימה בהרבה לנסיעה, שלא על חשבון התנהגות הכביש נותרה טובה מאד. הגדילה לעשות הגרסה הספורטיבית של המטרו שכונתה GTI וצויידה במנוע K בנפח 1.4 שסיפק 103 כ”ס. ביצועיה היו מצויינים, ויחד עם תיבת ההילוכים הנעימה לתיפעול והתנהגות הכביש המצויינת, התקבלה מכונית קטנה חמה ראוייה בהחלט. המכירות היו טובות למדי, אם כי התחרות גברה, וקוטנה של המכונית החל להיות בעוכריה, מה עוד שהצגת הדור השלישי של הפיאסטה לא עשה לה חיים קלים, בלשון המעטה. בסוף 94′ עברה המכונית מתיחת פנים נוספת, בה כונתה הפעם רובר 100. במסגרת מתיחת הפנים קיבלה המכונית חזית אופיינית לרובר ואחוריים מודרניים יותר. גם רמת הגימור שופרה ותא הנוסעים הפך לנאה יותר. נוספה גירסה אוטומטית רציפה, על מנת לענות על הצורך בגירסה אוטומטית. אולם זה היה מעט מידי ומאוחר מידי, והמכונית שהיתה כבר בת 14 החלה לאבד מהאטרקטיביות שלה. את מכת המוות שלה היא קיבלה בשנת 97′, במבחני הריסוק הראשונים של NCAP, בה השיגה תוצאה עלובה של כוכב בודד. התרסקות המכונית, תרתי משמע, סימנה את סופה, והמכירות נבלמו כליל. בסוף אותה שנה, 97′, ירדה הרובר 100 מפסי הייצור בלא שהוצגה לה מחליפה ישירה. הרובר מטרו תיזכר כניסיון מוצלח להתאים את המטרו המצויינת לרוח הזמן. כל נקודות התורפה העיקריות של המטרו טופלו – יחידות ההינע המיושנות הוחלפו במודרניות, נוחות הנסיעה שופרה ואפילו איכות הגימור. רק חבל שהמכונית לא ירדה בזמן מפסי הייצור עוד ב- 94′, ותיזכר לעד כמכונית הראשונה בעולם שמבחני הריסוק החדשים סיימו את חייה.

 

אין תגיות

343 סך צפיות 1 היום

  

מס' מודעה: 6505b48922ae5a7d

FleaMarket.co.il

error: התוכן מוגן בזכויות יוצרים