ברוכים הבאים, מבקר! [ הרשם | התחבר

פרסם

 

פיג’ו Peugeot 505

  • פורסם: 25/09/2017 21:26
  • : 432 ימים, 9 שעות

פירוט

מאת : חן פרחי .

שנות ה 70′ המוקדמות היו שנים מוצלחות עבור היצרן הצרפתי השמרן יחסית; ב 72′ הוצגה ה 104 הקטנה שנתנה תחרות יפה לרנו 5, המתחרה מבית, וגם ה 404 הוותיקה עדיין נימכרה היטב. הבעיה החלה במחצית השניה של שנות ה 70′.  העברתה של סיטרואן לידי פיג’ו עלתה להם לא מעט כסף, ובנוסף הפיג’ו 304 שיועדה להחליף את ה 404 שייצורה הופסק בסוף 75′ לא ממש זכתה להצלחה, ולמעשה רוב מכירות פיג’ו התבססו על ה 104 הקטנה וה 504 הגדולה יחסית. בתחילת 75′ הוצגה ה 604 הסאלונית , שלצורך פיתוח מנועה ( ה PRV ) התאחדו, מתוך אינטרס משותף , פיג’ו, רנו וולוו. למרבה אכזבתם של אנשי פיג’ו, ה 604 לא זכתה להצלחה המיוחלת, ומכירותיה לא הגיעו לחצי מהצפי של פיג’ו. ב 77′ הוצגה ה 305 שאמורה היתה להחליף את ה 304, שניסתה להכנס לנעליה הגדולות של ה 404 שייצורה הופסק שנתיים קודם לכן, ב 75′. ה 305 היתה משפחתית קטנה אך שמרנית, כמיטב מסורת פיג’ו באותה העת, ונמכרה היטב, ועזרה לפיג’ו לצלוח תקופה לא קלה מבחינה פיננאסית. המשפחתית הגדולה יותר של פיג’ו, ה 504, הוצגה בסוף 68′ וזכתה בתואר מכונית השנה 69′, ובצדק. ה 504 הפכה להצלחה גדולה מיומה הראשון בעיקר בשל עיצובה הנאה, פרי מיכחולו של פיניפארינה האיטלקי, המרווח הפנימי המכובד וכמובן הנוחות המעולה, כמו גם האמינות הגבוהה והתחזוקה הפשוטה. במהלך השנים עברה ה 504 שיוניים קלים למדי, ולמרות התחרות הגוברת, בעיקר מצד היצרנים הגרמניים, נמכרה היטב. אבל היה ברור לפיג’ו שגם למכונית המצליחה ביותר יש סוף ויש יורשת, ולכן החליטו על פיתוח מחליפה. בתחילת 77′ החלו בפיג’ו בפיתוח המחליפה, ולאור הצלחת מבנה ה 504, החליטו בפיג’ו להמשיך בתפיסתה שהוכיחה עצמה, רק במראה מודרני יותר שיתאים לשנות ה 80′. בניגוד ל 504 שעוצבה ע”י סדנת עיצוב, הפעם העיצוב היה עצמאי של פיג’ו, כשדגש ניתן על עיצוב מודרני ונאה עם מקדם גרר נמוך יותר ואפילו על בטיחות פאסיבית. פיג’ו עיצבו מכונית סאלון גדולה למדי, 4.9 אורכה, כשבסיס הגלגלים עמד על 2.74 מטר, מה שהעיד על תא נוסעים מרווח. הרכבת המנועים בהטייה איפשרה את הנמכת החרטום, והביאה למקדם גרר טוב למדי של 0.37 CD. הצד המכאני לעומת זאת, היה שמרני בהרבה. פיג’ו החליטו על המשך השימוש בזוג המנועים הבסיסיים בנפח 1.8 ו 2.0 ששימשו את ה 504. השינוי היחיד היה הורדת הספק מנוע ה 1.8 מ 79 כ”ס ל 75 כ”ס, למען מתן גמישות עדיפה בסל”ד נמוך. למרות שלפיג’ו היה בארסנל מנוע 2.0 מודרני שכונה דוברין בעל גל זיזים עליון שפותח בשת”פ עם רנו, הם העדיפו, משיקולי תקציב, להשתמש במנועים הישנים. החידוש העיקרי היה הוספת מנוע 2.1 חדש ממשפחת מנועי הדוברין בעל הזרקת דלק והספק של 122 כ”ס. מנוע זה יועד לגירסה הספורטיבית של המכונית שכונתה STI. כמובן שגם מנועי דיזל הוצגו, בנפחים של 2.3 עם 75 כ”ס או 2.5 מוגדש עם 95 כ”ס. תיבות ההילוכים היו ידניות בנות 4 או 5 הילוכים או אוטומטית 3 הילוכים מתוצרת ZF. המתלים הקדמיים היו מסוג מק’פרסון עם מוט מייצב והאחוריים היו נפרדים מסוג זרועות עוקבות, כמו ב 504 קופה וב 604.גירסת הסטיישן עשתה שימוש בסרן אחורי “חי” על מנת לעמוד במעמס גבוה יותר. ההיגוי היה בשיטת מסרק ומוט משונן, כשלמעט דגם ה 1.8 הבסיסי, היה מוגבר כח ובעל יחס העברה קצר יחסית. המכונית שכונתה 505 הוצגה בספטמבר 79′ וזכתה לשבחים רבים על עיצובה המודרני, רמת הנוחות הגבוהה והתנהגות הכביש המצויינת. כצפוי, זכתה ה 505 להצלחה גדולה, והחלה לדחוק את מקומה של ה 504 המיושנת. בנוסף, נהנתה ה 505, לפחות בשוק הצרפתי, מאופוזיציה דלילה להפליא שכללה בעיקר את הרנו 20 שמעולם לא זכתה להצלחה של ממש. עד מהרה גילו בפיג’ו את הפוטנציאל הגבוה של המכונית, ובשנת 84′ הציגה את גירסת הטורבו של המכונית, שהיתה מיועדת להיות הספורטיבית באמת. בניגוד ל STI שעשתה שימוש במנוע דוברין מודרני, גירסת הטורבו עשתה שימוש דווקא במנוע שפותח על בסיס מנוע הקרייזלר 180 משנות ה 70′, מאחר והיה מנוע חסון בהרבה. המנוע המוגדש פיתח הספק מכובד של 155 כ”ס שהלך ועלה ל 172 כ”ס. בגירסה זו מימשה ה 505 את הפוטנציאל הגבוה שלה והיתה מכונית מהירה למדי ומהנה לנהיגה. באמצע 83′ חל מהפך משמעותי בפיג’ו עם הצגת ה 205, שהפכה את תדמיתה של פיג’ו בן לילה, מחברה מיושבת ומבוגרת שפנתה לקהל מבוגר, לחברה שפנתה לקהל צעיר, בעיקר עם גירסת ה GTI. למרות זאת, המשיכה ה 505 להמכר היטב, ובשנת 86′ עברה לראשונה מתיחת פנים, שנגעה בעיקר לתא הנוסעים שעוצב מחדש ונראה מודרני בהרבה. מנועי ה 1.8 וה 2.0 קיבלו מאייד כפול והצתה אלקטרונית והספקם עלה ל 90 ו 106 כ”ס בהתאמה. תיבת ההילוכים האוטומטית קיבלה הילוך נוסף, שתרם לצריכת דלק נמוכה יותר ולשיוט שקט. פיג’ו ניצלו היטב את הצלחת ה 205  וביצעה “ניקוי אורוות” רציני, במסגרתו הופסק ייצורם של כל דגמי טלבו, ה 604 הכושלת והסיטרואן GSA. לאחר שהופסק ייצור ה 604, הפכה ה 505 למכונית הדגל של פיג’ו, ולכן קיבלה את מנוע ה V6 של ה 604 בנפח 2.9. ב 87′ הציגה פיג’ו את ה 405 החדשה שהחליפה את ה 305, וזו זכתה להצלחה עצומה, שבאה על חשבון ה 505 שהלכה והפכה לרלוונטית פחות ופחות, מה גם שהיתה כבר מיושנת, לפחות תפיסתית. ייצור דגמי הסאלון הופסק ב 91′ ואילו ייצור הסטיישן נמשך עוד כשנה. סוף ייצורה של ה 505 סימנה גם את העלמות פיג’ו מהשוק האמריקאי, בו לא זכתה להצלחה גדולה. ה 505 הוחלפה במכונית חדשה לגמרי ה 605. ה 505 תזכר כמכונית מצויינת לזמנה – מרווחת, נוחה ובעלת התנהגות כביש מצויינת ואפילו פשוטה לתחזוקה, רק שהיא יוצרה שנתיים-שלוש יותר מידי..

 

אין תגיות

680 סך צפיות 1 היום

  

מס' מודעה: 21859c94a535e45e

FleaMarket.co.il

error: התוכן מוגן בזכויות יוצרים