ברוכים הבאים, מבקר! [ הרשם | התחבר

פרסם

 

פורשה Porsche 914

  • פורסם: 13/05/2018 19:49
  • : 784 ימים, 21 שעות

פירוט

מאת : חן פרחי .

בשנת 55′ הציגה פולקסווגן הגרמנית, שקו המוצרים שלה כלל את החיפושית המצליחה והטרנספורטר המסחרית שהתבססה עליה, מכונית קופה חדשה – הקארמן גיאה. מכונית הקופה החדשה התבססה על החיפושית, אולם הציעה עיצוב נאה מאד שבוצע על ידי סדנת גיאה האיטלקית, מה שהרחיק אותה, עיצובית לפחות, מהחיפושית. הקארמן גיאה, כפי שמרמז שמה, יוצרה על ידי קארמן, בונת מרכבים מהעיר אוסנברוק. למרות שכאמור הייתה זהה לחיפושית, והייתה יקרה ממנה בהרבה, נמכרה הקארמן גיאה מצויין, והפכה להצלחה מסחרית גדולה. בשנת 61′ הציגה פולקסווגן גירסה נוספת לקארמן גיאה, שהפעם התבססה על ה- TYPE3, המשפחתית החדשה של פולקסווגן, שאף היא התבססה כמובן על החיפושית. עיצובה של המכונית החדשה שכונתה TYPE34 בוצע על ידי המעצב האיטלקי סרג’יו סרטורלי, שאחראי היה על עיצובן של הפיאט 2300 קופה וכמובן על עיצובה של הקארמן גיאה המקורית מ- 55′. המכונית החדשה נועדה לפנות לפח שוק גבוה יותר, צויידה במנוע חדש בנפח 1.5 וכמובן שהייתה יקרה בהרבה מהקארמן גיאה המקורית. בשנת 65′ הציגה פורשה הגרמנית את ה- 912, שלא הייתה אלא פורשה 911 עם מנוע 1.6 מתוצרת פולקסווגן ורמת גימור נמוכה יותר. לראשונה פורשה ניסו לפלחי שוק נמוך בהרבה מזה שפנתה אליו ה- 911, שהייתה יקרה בהרבה, אולם שמרה על עיצובה החיצוני המקורי, שעד מהרה הפך לסמל המסחרי שלה. הן הפולקסווגן קארמן גיאה TYPE34 שכונתה בחיבה “החתול” בשל עיצובה המקורי, והן ה- 912, לא ידעו הצלחה מסחרית משמעותית, כל אחת מסיבותיה שלה; ה- TYPE34 היתה יקרה בהרבה מהקארמן גיאה המקורית, שהציעה עיצוב נאה ומושך יותר, ואילו הפורשה 912 הייתה מקרה קלאסי של “ללכת עם ולהרגיש בלי”, והתקשתה לעמוד בציפיות שייצר עיצובה החיצוני ותדמית פורשה. לכן החליטו פורשה לחבור לפולקסווגן ולפתח עימה יורשת לשתי המכוניות במקביל. עיצוב המכונית בוצע על ידי מעצבים משתי החברות, כשהפעם הוחלט שהמכונית תהיה יותר מכונית ספורט ממכונית קופה, מה שהשפיע גם על המבנה המכאני שלה. פלטפורמה חדשה פותחה עבור המכונית החדשה, מאחר והיא היתה אמורה להיות בעלת מנוע מרכזי ולא אחורי, כמו בקארמן גיאה וב- 912 שאותן הייתה אמורה לרשת. עיצובה של המכונית היה נאה למדי, וכלל חזית חלקה שכללה פנסים נפתחים ופנסי איתות שהורכבו בקצות הכנפיים. חלקו האחורי של תא הנוסעים הסתיים בקו ישר, כשהשמשה האחורית ירדה בקו כמעט ישר כלפי מטה. על מנת לשמור על קשיחות מבנית, הוחלט שהמכונית תהיה במבנה טארגה, כלומר רק חלקו העליון של הגג יהיה ניתן לקיפול. בניגוד למכוניות אותן הייתה אמורה המכונית החדשה לרשת שהיו בעלות 4 מושבים, המכונית החדשה תוכננה להיות דו מושבית, כלומר, מכונית ספורט לכל דבר. גם התכנון המכאני היה שונה מכל מה שהציעו עד אז פורשה ופולקסווגן, שכל מכוניותיהן היו בעלות מנוע אחורי. מנוע המכונית הורכב במרכז המכונית, ותיבת ההילוכים הורכבה מאחוריו, מבנה שיצר חלוקת משקל מושלמת, שעתידה הייתה להשפיע על התנהגות הכביש. מנוע המכונית נלקח מהפולקסווגן 411, המשפחתית הגדולה של פולקסווגן, שהיתה אף היא בשלבי תכנון מתקדמים. המנוע החדש היה בנפח 1.7 וצוייד בהזרקת דלק מכאנית של בוש, מה שסייע לו לספק 80 כ”ס סבירים למדי. יחס המהלך\קדח במנוע היה קיצוני למדי, מה שהעיד על הכוונה ליצור מנוע גמיש ולא מנוע חזק. אך למרות זאת, ובזכות מערכת ההזרקה, ההספק היה סביר. תיבת ההילוכים החדשה בת 5 המהירויות הורכבה מאחוריו, והכוח הועבר אל הגלגלים האחוריים. מערכת המיתלים הקדמית עשתה שימוש במוטות טורסן ובולמי זעזועים במבנה מיוחד, ואליו מערכת המיתלים האחורית עשתה שימוש בתמוכות מק’פרסון וציריות דו מיפרקיות. ההגה היה בשיטת מסרק ומוט משונן, ביחס העברה קצר למדי. המכונית החדשה שכונתה פורשה 914, הוצגה כאב טיפוס ב- 69′, וכונתה 8\914. במכונית התצוגה הותקן מנוע בוקסר בן 6 בוכנות בנפח 3.0 שסיפק 296 (!) כ”ס. רעיון הצגת המכונית עם מנוע שלא תוכנן כלל להופיע במכונית הסדרתית, היה של פרידיננד פיאך, מהנדס בכיר במחלקת הפיתוח של פורשה באותה העת. ביצועיה של המכונית הקלה היו מדהימים בכל קנה מידה, והצגתה עוררה סקרנות רבה. הדגם הסדרתי הוצג בסוף 69′, והחליף את ה- TYPE 34 והפורשה 912. למרות ההספק הצנוע, ביצועיה היו סבירים בהחלט – מהירות מירבית של 177 קמ”ש ותאוצה מ 0-100 קמ”ש תוך 13 שניות. אולם הנקודה החזקה שלה הייתה התנהגות הכביש; מיקום המנוע במרכז המכונית יצר חלוקת משקל מעולה, ומערכת המיתלים הטובה יצרו מכונית בעלת התנהגות כביש מצויינת; אחיזת הכביש הייתה גבוהה מאד והמכונית הייתה בטוחה מאד לנהיגה. גם ההיגוי היה טוב מאד, והמכונית הייתה מהנה לנהיגה, כמצופה ממכונית הנושאת את הסמל פורשה. בנוסף לכך, הייתה המכונית שימושית מאד בזכות זוג תאי המטען הקדמי והאחורי, ורמת הגימור הייתה גבוהה יחסית. נקודת התורפה העיקרית הייתה תפעול מוט ההילוכים, שהיה מעורפל ונוקשה. מיד לאחר השקתה בתערוכת פרנקפורט 69′ הציגה פורשה את גירסת 6 הבוכנות שלה. מנוע 6 הבוכנות, במבנה בוקסר כמובן, הוזן על ידי זוג מאיידי וובר גדולים, ואלו סייעו לו לספק 110 כ”ס, שהפכו את המכונית הקלה – 940 ק”ג, למהירה למדי. באותה הזדמנות הוצעה המכונית עם תיבה חצי אוטומטית בת 4 מהירויות, שהפכה את המכונית לנגישה עבור מוגבלים. בסוף אותה שנה הוצגה גירסת ה- GT של המכונית, שעשתה שימוש באותו מנוע בוקסר בעל 6 בוכנות, אך הפעם סיפק 220 כ”ס בעזרת 3 מאיידים כפולים, מה שהפך אותה למהירה מאד, עם מהירות מירבית של 240 קמ”ש. גירסת ה- GT הוצעה בצבע כתום בלבד. בשנת 72′ נוסף מנוע 2.0 חדש, הפעם בעל 4 בוכנות, הזרקת דלק והספק של 100 כ”ס. הביצועים שופרו כמובן לעומת דגם ה- 1.7, והיו טובים למדי. ב- 73′ פרץ משבר האנרגיה שפגע בכל היצרנים וכמובן גם בפורשה. לכן מנוע ה- 6 בוכנות הושמט מהמבחר, ונוסף מנוע 4 בוכנות בנפח 1.8 שסיפק 85 כ”ס וביצועים טובים למדי. משבר האנרגיה פגע מאד במכירות המכונית, שארה”ב הייתה שוק יעד חשוב עבורה, ובפורשה החלו לתכנן את יורשתה, לאחר שמכירותיה הטובות למדי עד אותה עת, החלו לרדת. בשנת 76′ הופסק ייצור המכונית, וזו הוחלפה בפורשה 924 החדשה, שהיתה המכונית הראשונה של פורשה בעלת מנוע קדמי. ב- 7 שנות ייצורה הורכבו במפעלי פורשה בשטוטגרט וקארמן באוסנברוק  119,000 מכוניות, רובן המכריע בגרסאות ה 4 בוכנות, מאחר וגרסאות ה- 6 בוכנות היו יקרות למדי, ומחירן נשק לדגמי הבסיס של ה- 911, שהייתה אטרקטיבית בהרבה. הפורשה- פולקסווגן 914 תיזכר כמכונית ספורט מצויינת עבור זמנה – ביצועיה היו טובים למדי בדגמי ה- 4 בוכנות ומצויינים בדגמי ה 6 בוכנות, התנהגות הכביש הייתה מצויינת והמכונית הייתה מהנה לנהיגה. בנוסף הייתה המכונית שימושית ואיכותית, אם כי תחזוקתה לא הייתה פשוטה, עקב מערכת הזרקת דלק רגישה ובעייתית למדי.

 

אין תגיות

542 סך צפיות 1 היום

  

מס' מודעה: 9325af86ad522d37

FleaMarket.co.il

error: התוכן מוגן בזכויות יוצרים