ברוכים הבאים, מבקר! [ הרשם | התחבר

פרסם

 

סובארו ג’אסטי Subaru Justy

  • פורסם: 01/03/2018 10:48
  • : 554 ימים, 23 שעות
סובארו ג'אסטי  Subaru Justy - תמונה 1

פירוט

מאת : חן פרחי .

 

בספטמבר 81′ הציגה סובארו את יורשת ה- 600 בעלת המנוע האחורי וההנעה האחורית, שהייתה הגלגול האחרון של הדגם שהחל את חייו כסובארו 360 בשנת 58′. ה- 600 החדשה הציעה עיצוב מודרני ונאה למדי, הן חיצוני והן פנימי, וסוף סוף נראתה כמכונית של ממש. אולם השינוי לא היה רק עיצובי; ה 600 החדשה אמנם עשתה שימוש במנוע ה 2 בוכנות של ה- 600, אולם במכונית החדשה הוא הותקן מקדימה, כשתיבת ההילוכים שכנה לצידו, כמקובל. נפח מנועה, 600 סמ”ק, התאים לתקן היפני – קניית מכוניות בעלות נפח מנוע גדול יותר ביפן הייתה מחייבת הוכחת בעלות על מקום חניה – ולמרות הספק המנוע הצנוע, 30 כ”ס, היא נמכרה היטב ביפן. גם בשווקי היצוא נחלה המכונית הצלחה יחסית, בייחוד בשוק היווני והפורטוגזי, בהן המיסוי נקבע על פי נפח המנוע. לאחר כשנה, בסוף 82′, הציגה סובארו את ה- 700 שהחליפה את ה- 600, שכונתה גם רקס. ל- 700 היה הספק גבוה ב- 4 כ”ס משהיה ל- 600 ומומנט גבוה יותר, כמו גם חישוקי גלגלים גדולים יותר בקוטר 12′ שהקנו למכונית מראה מעט מאסיבי יותר. ה- 700 יועדה לייצוא, ובשל מחירה הזול יחסית נמכרה במספרים סבירים בהחלט. באותה שנה, 83′, הציגה סוזוקי את הסוויפט החדשה, מכונית סופר מיני חדשה שנהנתה מעיצוב עדכני ומנוע 1.0 חדש בעל 3 בוכנות שהביא אותה לספק ביצועים טובים למדי. סובארו הגיעו למסקנה שאין עוד טעם להציע את ה 700 בשוק האירופאי, שחיפש ביצועים טובים יותר, ולכן החליטו לפתח מכונית חדשה שתתחרה בסוזוקי סוויפט ובדייהטסו שרייד, שהיו הסופר מיני היפניות הבולטות ביותר. עיצוב המכונית בוצע בידי סובארו עצמם, והיא לא היתה אלא הגדלה של הסובארו 700. הקורה האחורית המעוגלת, סימן ההיכר העיצובי הבולט של ה 700 נותר, ורק חזית המכונית עוצבה מחדש ונראתה נאה יותר. תא הנוסעים, לעומת זאת, זכה לתשומת לב גדולה יותר ועוצב מחדש. לוח המחוונים עוצב מחדש וכלל מד סל”ד כציוד תקני, נדיר למדי באותם הימים, ואילו מתגי התפעול של האורות והמגבים רוכזו סביבו. מערכת האיוורור הייתה משוכללת יחסית ויעילה והאיבזור היה סביר בהחלט. לעומת העיצוב החיצוני הממוחזר, הצד המכאני היה חדש לגמרי. סובארו בחנו במשך זמן רב את מנוע הדייהטסו שרייד ועקבו אחר רמת אמינותו, ולאחר שהגיעו למסקנה שהמנוע אמין ועמיד, החליטו אף הם לפתח מנוע משל עצמם בעל 3 בוכנות בנפח 1.0. המנוע החדש היה עשוי אלומיניום, בעל גל זיזים עליון שהונע על ידי רצועת גומי ומאייד היטאצ’י כפול. תיבת ההילוכים היתה חדשה אף היא והייתה בעלת 4 או 5 הילוכים. מערכת המיתלים כללה תמוכות מק’פרסון קדמיים ותמוכות מק’פרסון אחוריים. המיתלים האחוריים היו נפרדים, וזה היה נדיר למדי גם במכוניות הנעה קדמית גדולות בהרבה, והייתה לכך סיבה – עיקר המוניטין של סובארו הגיעה לה מהגירסאות כפולות ההנעה, ולכן סובארו החליטו שגם המכונית החדשה תציע גרסת הנעה כפולה. מערכת הבלמים כללה בלמי דיסק קדמיים ותוף אחוריים והגה בשיטת מסרק ומוט משונן בעל יחס העברה גבוה למדי – 3.8 סיבובים מנעילה לנעילה. השקת המכונית שכונתה ג’אסטי נעשתה במאי 84′ בטקס צנוע למדי ביפן, ומכירתה החלה מיד לאחר לכן. שוק היעד העיקרי של המכונית היה השוק האירופאי, אך בו היא נחלה הצלחה בינונית למדי, בעיקר בשל עיצוב לא מושך ותחרות עזה מצד היצרנים האירופאים. להצלחה יחסית זכתה הג’אסטי רק במדינות בהן לא יוצרו מכוניות – יוון, אוסטריה, הולנד, בלגיה ופורטוגל. עיתונות הרכב לא יצאה מגדרה למראה המכונית הלא ממש מושכת עיצובית, אולם ציינה לטובה את המנוע המצויין, הביצועים הטובים, המרווח הפנימי הסביר ונוחות הנסיעה הטובה, פועל יוצא של מערכת המיתלים הטובה. בשנת 87′ הוצגה גירסתה האוטומטית של המכונית שכונתה ECVT. סובארו קנו את זכויות השימוש בתיבה הרציפה מוואן דורן ההולנדית, אף פיתחו עבורה מצמד אלקטרומגנטי משוכלל שהשתמש באבקת ברזל (!), שהפך את הזינוק לחלק ומהיר בהרבה. גם ההאטה היתה נעימה בהרבה, ופעולתה היתה נעימה בהרבה משל התיבות הרציפות של הפיאט אונו והפורד פיאסטה. התיבה הרציפה היעילה כמעט ולא פגמה בביצועי המכונית, והיא נותרה זריזה למדי. כשנה לאחר מכן, ב- 89′, עברה הג’אסטי מתיחת פנים במסגרתה עוצבה מחדש חזית המכונית וגגה הוגבה, מה שהעניק לה מראה מודרני יותר. גם תא הנוסעים עוצב מחדש ונראה אף הוא עדכני ונאה יותר. אולם החשוב יותר הייתה הוספת גירסת הנעה כפולה במרבית השווקים למכונית, תחום התמחות אורך שנים של סובארו. סובארו פיתחה עבור המכונית מערכת הנעה כפולה לא קבועה, שהייתה שונה מזו שבליאונה, מאחר ולג’אסטי היה מנוע קדמי רוחבי. ההנעה הכפולה שיפרה מאד את יכולת השטח, ויחד עם הגדלה משמעותית של מרווח הגחון וקוטר הגלגלים, התקבלה יכול שטח לא מבוטלת בעליל. כושר המשיכה של המכונית השתפר מאד, והיא נמכרה היטב בשוויץ ואוסטריה המושלגות. בשנת 90′ נוסף מנוע גדול יותר בנפח 1.2 להיצע. מנוע ה- 1.2 סיפק 68 כ”ס שהפכו את המכונית לזריזה מאד, חישוקי 13′ גדולים יותר החליפו את חישוקי ה 12′ ורמת האיבזור עלתה. גם ה- 1.2 הוצעה בגירסה אוטומטית וכפולת הנעה. ב- 91′ קיבל מנוע ה- 1.2 מערכת הזרקת דלק וממיר קטליטי עבור השווקים האירופאיים. ייצור הג’אסטי נמשך עד סוף 94′ ולמעשה לא הוצגה לה יורשת, בעיקר בשל העובדה שפיתוח הלגאסי ויורשת הליאונה עלו לסובארו הקטנה סכומים גדולים, שגם כך היו מעבר ליכולתה. הג’אסטי תיזכר כמכונית טובה למדי לזמנה – אמנם עיצובה החיצוני לא היה מושך, אולם היא הציעה מנוע טוב מאוד וביצועים זריזים, התנהגות כביש בטוחה ונוחות נסיעה טובה. הגרסה האטרקטיבית שלה הייתה כמובן כפולת ההנעה, ובשווקים רבים היא נמכרה בגירסה זו בלבד.

 

אין תגיות

1287 סך צפיות 1 היום

  

מס' מודעה: 9195a97bdfe454d9

FleaMarket.co.il

error: התוכן מוגן בזכויות יוצרים