ברוכים הבאים, מבקר! [ הרשם | התחבר

פרסם

 

מיצובישי Mitsubishi 500

  • פורסם: 21/04/2019 13:50
  • : 2969 ימים, 21 שעות

פירוט

מאת : חן פרחי .

לאחר תום מלחמת העולם השניה החלה אט אט הכלכלה היפנית שניזוקה קשות ממוראות מלחמת העולם השניה, בהליך שיקום שהתבטא בשיעורי צמיחה גבוהים מאוד, שהלכו ועלו משנה לשנה. פועל יוצא של הצמיחה המהירה הייתה דרישה הולכת וגוברת לכלי רכב. יצרני הרכב היפניים תמיד היו חלק מקונצרנים גדולים שעסקו בייצור משאיות, גנרטורים ומנועי דיזל גדולים. גם מיצובישי הייתה תאגיד תעשייתי ענק, וגם היא הייתה ערה לביקוש ההולך וגובר למכוניות, שהחליפו אט אט את האופנועים והקטנועים ככלי התחבורה העיקרי. מיצובישי החליטו לפתח דווקא מסחרית קטנה ופשוטה, מאחר והם שיערו שעיקר הביקוש יהיה דווקא לכלי רכב מסחריים. אולם המכירות ההולכות וגוברות של מתחרותיה מבית, שבזה אחר זה הציגו מכוניות בעלות נפח מנוע של 360 סמ”ק , שכנעו את אנשי מיצובישי בצורך בפיתוח מכונית נוסעים. לכן כבר בשנת  58′ החלו בפיתוח מכונית נוסעים חדשה לגמרי. באותה העת המחוקק היפני היה מעוניין היצרנים ייצרו מכוניות קטנות, עד 3 מטר אורך , ובעלות נפח מנוע של עד 360 סמ”ק. מכוניות אלו שכונו KEI CAR נהנו מהקלות מס משמעותיות מס, מה שהפך את מחירן לאטרקטיבי להפליא, והתאימו מאוד הן לדרישות קהל היעד והן למצבם הכלכלי של אזרחי יפן. מיצובישי החליטו לנקוט במהלך מעניין – הם פיצלו את פיתוח מכוניות הנוסעים ל- 2. מצד אחד, הם היו מעונינים מאוד לקחת חלק מפלח השוק החם ביותר באותה העת, ה- KEI CAR, ומצד שני היו מעוניינים לייצא את המכונית החדשה, לא פחות. המכונית החדשה של מיצובישי עוצבה על ידם ונהנתה ממראה מודרני למדי. אורכה של המכונית העגלגלה עמד על 3.14 מטר, מה שאומר שלא ניתן יהיה למכור אותה כמכונית KEI. עיצובה היה נאה ופרופורציונאלי כשסרחי העודף אחרי הגלגלים הקטנים היו מינימאליים למדי. גם עיצובה הפנימי, על אף שהיה פשוט למדי, היה נאה ורמת הגימור היתה סבירה בהחלט. מיצובישי ייחסו למכונית חשיבות גדולה למדי, ולכן פיתחו עבורה מנוע דו בוכנתי מקורר אוויר בנפח 500 סמ”ק. המנוע היה בעל גל זיזים תחתון 4 פעימות, ובעזרת מאייד בודד פיתח הספק סביר של 21 כ”ס, שהיו אמורים להניע מכונית שמשקלה העצמי עמד על פחות מ- 500 ק”ג. תיבת ההילוכים הייתה בת 3 הילוכים, כשההילוך הראשון לא היה סינכרוני. מערכת המיתלים היתה פשוטה וכללה ציריות חד מפרקיות מאחור וקפיצי סליל, ועצם עצה בודדת מלפנים ובולמי זעזועים. מערכת הבלמים הייתה הידראולית וכללה 4 בלמי תוף קטנים, ואילו מערכת ההיגוי היתה בשיטת התיבה והתפוחים. עיקר החידוש במכונית הייתה העובדה שהייתה בעלת מרכב אחוד, מה שהפך אותה לקלה יחסית וזולה לייצור. המכונית החדשה כונתה מיצובישי 500 והוצגה בתערוכה בטוקיו. בשנת 62′, הוצגה המיצובישי מיניקה, שלא הייתה אלא גירסה פרטית למכונית המסחרית שהציגה מיצובישי ב- 60′. הניסיון לייצא את המכונית לשווקי המערב והמזרח לא עלה יפה, וכמויות הייצוא היו אפסיות. בקיץ 61′ הציגה מיצובישי את גרסת הדה לוקס של המכונית. זו צויידה במנוע גדול יותר בנפח 600 סמ”ק שסיפק 25 כ”ס והייתה בעלת רמת גימור גבוהה יותר. מיצובישי החליטו לשתף את המכונית במירוצים, בעיקר כדי להיכנס לתודעה כיצרנית של ממש, ולכן התחרתה המכונית במירוצי ראלי בקטגורייה של מכוניות בעלות נפח מנוע פחות מ- 750 סמ”ק. ייצור המכונית שנמכרה במספרים נמוכים למדי נמשך עד שנת 62′, ואז הוחלפה במיצובישי 600 שעשתה שימוש במנועה של גירסת הדה לוקס. אמנם חשיבותה של המיצובישי 500 הייתה אפסית, לפחות מבחינת מספרי המכירות, אך תמיד היא תיזכר כמכונית הראשונה של מיצובישי, שהפכה בשנים הבאות לשחקן משמעותי בשוק הרכב היפני.

אין תגיות

31 סך צפיות 1 היום

  

מס' מודעה: 7215cbc489ebfa26

FleaMarket.co.il

error: התוכן מוגן בזכויות יוצרים