ברוכים הבאים, מבקר! [ הרשם | התחבר

פרסם

 

לוטוס אספרי Lotus Esprit

  • פורסם: 25/09/2018 19:07
  • : 761 ימים, 21 שעות

פירוט

מאת : חן פרחי .

בשנת 66′ הציגה לוטוס הבריטית את האירופה, מכונית ספורט דו מושבית מוזרה משהו למראה שעוצבה על ידי רון היקמן הבריטי. בניגוד לאלן ולסופר 7, האירופה הוצעה במרכב סגור בלבד, והייתה המכונית הראשונה של לוטוס שעשתה שימוש במנוע מרכזי, הפעם מתוצרת רנו הצרפתית דווקא, שמיכללי ההנעה של ה- 16 החדשה שלה התאימו בדיוק למבנה של הלוטוס אירופה. בתחילת דרכה לא זכתה האירופה להצלחה גדולה, אולם החלפת מנוע הרנו במנוע ה- 1.6 של לוטוס בעל גל זיזים עליון כפול שמקורו בפורד הבריטית, שיפרה מאוד את המכירות, מה גם שגירסה זו הציעה ביצועים מעולים שלא היו רחוקים מביצועי מכוניות העל של זמנה. לביצועים המעולים היה אחראי המשקל העצמי הנמוך מאוד, כמקובל בלוטוס, ואליו על התנהגות הכביש המהנה הייתה פועל יוצא של כיול מיתלים נהדר. בתחילת שנות ה- 70′ החליטו בלוטוס לשנות כיוון ולעבור לייצור מכוניות GT וספורט יוקרתיות, מאחר וזה היה פלח שוק ריווחי בהרבה. זיכיון ייצור הסופר 7 נמכר לקייטרהם הבריטית וייצור האלן הנפלאה היה קרוב לסיום. הסנוניות הראשונות בקו הדגמים החדש של לוטוס היו העלית בדורה השני, שהוצגה ב- 74′ וגירסת הספורט שלה, האקלאט, שהוצגה כשנה אחריה. למרבה צערם של אנשי לוטוס, קהל הלקוחות שהתרגל לראות במכוניות לוטוס מכוניות ספורט טהורות וקלות משקל, לא ממש התפעל ממכונית ה- GT היוקרתית שעיצובה, איך נאמר בעדינות, היה שנוי במחלוקת, וגם גרסת הספורט שלה, האקלאט, לא הפכה ללהיט מכירות, בלשון המעטה. הצלחתן המסחרית של מכוניותיה הייתה חשובה מאוד ללוטוס, שחלק גדול מהוצאותיה היו פיתוח מכוניות מירוץ. לכן, ולאור כשלונן היחסי של העלית והאקלאט, החליטו ללכת בגדול ולפתח מכונית ספורט חדשה שתתחרה במגרשן של פרארי ולמבורגיני, לא פחות. אב הטיפוס החל לקרום עור וגידים כבר בשנת 71′, אולם אכזבתו של קולין צ’אפמן ממקדם הגרר הגבוה של אותו אב טיפוס, שלחה את הפרוייקט להקפאה עמוקה. בלוטוס ידעו היטב שעיצוב ספורטיבי אמיתי ומנוע מרכזי הינם תנאי הכרחי להצלחה בשוק זה, ולכן החליטו לשים דגש רב על עיצובה החיצוני. שלא כמקובל בחברה הבריטית שעד אותה העת הסתמכה על עיצובים בריטיים, פנו לסדנת איטל דייזין האיטלקית בבעלותו של ג’יורג’יטו ג’יאוג’יארו שברזומה שלו היו לא מעט חשובות כמו האלפא סוד, הפולקסווגן גולף ושירוקו. לוטוס ביקשו ממנו לעצב עבורם מכונית ספורט טהורה בעלת מרכב סגור, שלפחות עיצובית תיישר קו עם מיטב האקזוטיקה האיטלקית. ג’יאוג’יארו עיצב עבורם מכונית ספורט בינונית במימדיה, 4.19 מטר אורכה, שנהנתה מעיצוב נאה להפליא ופרופורציונאלי מאוד. מאחר ויועדה מראש להיות בעלת מנוע מרכזי, חרטומה היה נמוך מאוד וכלל זוג פנסי חזית מתקפלים סימן ההיכר העיקרי של המכונית היתה הקורה האחורית הרחבה ושמשתה האחורית שהותקנה בזווית כמעט אופקית. התוצאה הסופית הייתה נאה להפליא, ולוטוס אישרו את עיצוב המכונית. שלדה חדשה פותחה עבור המכונית, וכמו בכל מכוניות לוטוס, הייתה בעלת שידרה מרכזית, כשהמנוע המרכזי ומיכללי ההנעה מוקמו בתוך עריסה מיוחדת. כמו בכל מכונית מתוצרת החברה הבריטית, תא הנוסעים נהנה מרמת גימור גבוהה ואיבזור עשיר. התכנון המכאני היה מקורי אף הוא, מאחר ולוטוס היו מעוניינים להשתמש במנוע החדש שפיתחו שהיה בעל גל זיזים עליון כפול בנפח 2.0. המנוע הותקן מאחורי המושבים האחוריים, אלא שאת תיבת ההילוכים של רנו שהיתה באירופה, החליפה הפעם תיבת הילוכים בת 5 הילוכים שהגיעה הפעם מ.. סיטרואן הצרפתית, בה שימשה את ה- SM האגדית, כמו גם את המסחרית המגושמת שלהם, ה- C35. מערכת המיתלים עשתה שימוש ב- 4 מיתלים נפרדים כמובן, 4 בלמי דיסק גדולי קוטר הופקדו על הבלימה, והגה מסרק ומוט משונן, הפעם מתכנון עצמי של לוטוס השלימו את מיכללי השלדה. הצגת המכונית שכונתה לוטוס אספרי היתקיימה בתערוכת פריז 75′, ואילו ייצורה החל ביוני אותה שנה, לאחר שנערכו במפעל לייצורה הסדיר. עיצובה הנאה ושובה העין עשה את שלו, ומכירותיה היו טובות למדי. עיקר הביקורת נמתחה דווקא על ביצועיה, ועל הפער הגדול בין היומרה העיצובית לביצועיה בפועל. עד מהרה הסתבר שקיים פער לא מבוטל בין נתוני הביצועים הרשמיים שגרסו שמהירותה המירבית עומדת על 222 קמ”ש ותאוצתה מ 0-100 אורכת כ- 7 שניות, לבין הביצועים בפועל שהיו איטיים בהרבה. בניגוד לאקזוטיקה האיטלקית שהייתה בעלת מנועי V8 גדולים בהרבה, מנוע האספרי היה בעל 4 בוכנות בנפח 2.0 וסיפק 160 כ”ס או 140 כ”ס בגירסתה האמריקאית. אך למרות זאת, ובשל התנהגות הכביש המעולה והמהנה שלה, זכתה האספרי להצלחה נאה, ולמעשה היתה המכונית היחידה של לוטוס שנמכרה באמת. על מנת לעלות את המודעות למכונית, השתתפה האספרי בסרטו של ג’יימס בונד “המרגלת שאהבה אותי”, בה הפכה ל…צוללת. אגב, לצורך צילומי הסרט נבנתה צוללת תואמת בעיצובה לאספרי. ב 78′ הוצג דורה שני של המכונית, שקיבלה תוספת של כונסי אוויר צידיים על מנת לשפר את זרימת האוויר למנוע, שסבל מהתחממות בשל מיקומו. באותה שנה זכתה לוטוס באליפות היצרנים, ולכן הוצגה גירסת ה- JPS שלה, שנצבעה שחור ואותיות בצבע זהב הופיעו עליה, בדיוק כמו מותג הסיגריות שהיו נותן החסות למכוניות המירוץ של לוטוס. בשנת 80′ עלה נפח המנוע ל- 2,174 סמ”ק, מה שהביא לעליית ההספק ל- 180 כ”ס ולשיפור משמעותי בביצועיה. אולם החשובה באמת הייתה גירסת הטורבו שלה. המנוע בעל זוג המאיידים הכפולים קיבל מגדש טורבו מתוצרת גארט הגרמנית, מה שהעלה את הספקו ל- 210 כ”ס. סוף סוף היה כיסוי אמיתי לעיצובה ואופייה של המכונית, וגם בתחום הביצועים יישרה קו עם פרארי ולמבורגיני, והפכה למכונית על אמיתית. שוב הופיעה המכונית בסרטו של ג’יימס בונד, ” לעינייך בלבד”. באותה העת הוצעה האספרי ב- 3 גרסאות מנוע ומיתלים שונות, מה שהפך את ייצורה ללא כלכלי. המשבר הכלכלי שחוותה לוטוס הביאה אותה להאחדת דגמים לבסוף. ב 87′ עברה האספרי מתיחת פנים משמעותית מאד שכללה עיצוב מחודש שנעשה על ידי פיטר סטיבנס הבריטי. קוויה רוככו ועוגלו, וכעת נראתה מודרנית בהרבה. גם תא הנוסעים עבר עיצוב מחודש, והציע מראה מודרני בהרבה. מרכבה לא יוצר עוד מפיברגלאס, אלא מחומר פלסטי שנוצק בתהליך מתקדם שכונה וואקום פורמינג. הגג חוזק על ידי רצועות סיבי פחם, על מנת לשפר את הבטיחות הפאסיבית. גם גירסה זו כיכבה בסרטי קולנוע רבים – “אינסטינק בסיסי” וכמובן בסרט “אשה יפה”. בשנת 94′ הוצגה גירסתה החמישית שכללה שינויי עיצוב קלים בפנסיה ואחוריה. הספק המנוע עלה ל 300 כ”ס בגירסתה המוגדשת, וסוף סוף קיבלה המכונית הגה כוח כציוד תקני. ב- 96′ קיבלה האספרי מנוע V8 בנפח 3.5 מפיתוח עצמי של לוטוס. גירסה זו סיפקה 350 כ”ס, על אף שיכלה להגיע להספק גבוה בהרבה. לוטוס חששו שמיכללי ההנעה לא יעמדו בעומס גבוה מידי, ולכן “הסתפקו” ב- 350 כ”ס. על אף שמשקלה של המכונית עלה ב- 30% מהיום בו הוצגה, ביצועיה היו מדהימים והיא היתה המכוניות הסדרתיות המהירות ביותר. ייצורה של המכונית הופסק ב- 2004, לאחר שהייתה כבר בת 28. במהלך שנות ייצורה נמכרו ממנה 10,675 מכוניות, מה שהפך אותה למכונית הנמכרת ביותר של לוטוס בכל הזמנים. האספרי תיזכר כניסיון מוצלח של לוטוס לייצר מכונית על שתתחרה בהצלחתן של האקזוטיות האיטלקיות מבית פרארי ולמבורגיני. עיצובה היה נאה מאוד, הן בדורה הראשון והן בשני, ביצועיה היו טובים למדי בגרסתה האטמוספרית ומועלים בזו המוגדשת, והתנהגות הכביש שלה עמדה על הרמה הגבוהה ביותר. נקודות התורפה שלה היו, למצער, כמעט מסורתיות בולוטוס – איכות גימור בינונית, אמינות לקוייה ותחזוקה מורכבת.

אין תגיות

890 סך צפיות 1 היום

  

מס' מודעה: 3595baa5c1c6ef94

FleaMarket.co.il

error: התוכן מוגן בזכויות יוצרים