ברוכים הבאים, מבקר! [ הרשם | התחבר

פרסם

 

לוטוס אלן Lotus Elan

  • פורסם: 21/09/2018 20:17
  • : 757 ימים, 21 שעות

פירוט

מאת : חן פרחי .

בשנת 57′ הציגה לוטוס בריטית מכונית ספורט חדשה – העלית. המכונית החדשה, שהייתה המכונית הסדרתית השלישית של לוטוס היתה עשוייה מפיברגלאס, וזה לא היה חדש בעולם הרכב. אולם העלית לא כללה שלדת מתכת כלל, למעט מסגרת תומכת למנוע. מאחר והייתה עשוייה כולה מפיברגלאס, משקלה העצמי היה נמוך מאד, כ- 505 ק”ג בלבד. בעיצובה, שנעשה במנהרת רוח, שמו לוטוס דגש רב על הצד האווירודינאמי, ולכן מקדם הגרר של המכונית עמד על ערך נמוך להפליא של 0.29 CD. עיצובה לא רק שהפגין מקדם גרר נמוך להפליא, אלא היה גם נאה מאוד. במכונית זו עשו לוטוס שימוש במנוע בנפח 1.2 שהיה מתוצרת קובנטרי קילמקס, יצרנית מנועים ומשאבות בריטית. מנועה היה עשוי אלומיניום כולו ובעל גל זיזים עליון. הספקו עמד על 76 כ”ס, ובשל המשקל העצמי הנמוך להפליא, ביצועיה היו טובים מאוד. בעלית הציגה לראשונה לוטוס מיתלה אחורי חדש שפותח על ידי קולין צ’אפמן, והיה נפרד ובעל קפיצים שעטפו את בולמי הזעזועים וזרוע תחתונה. המיתלה האחורי החדש, יחד עם המיתלה הקדמי בעל עצמות העצה הכפולות, תרמו להתנהגות הכביש המעולה והמהנה כאחד. אולם למרות ביצועיה הטובים והתנהגות הכביש המעולה, לא זכתה העלית להצלחה מסחרי גדולה, ועיקר האשם היה בתמחור גבוה מאוד, פועל יוצא של ויתור על שלדת מתכת, מה שחייב חיזוקים רבים במרכב הפיברגלאס. לוטוס הבינו עד מהרה שהמכונית הבאה שלהם תהיה חייבת להיות בעלת שלדת מתכת שגרתית וזולה בהרבה לייצור. עיצוב המכונית הוטל על המעצב הבריטי רון היקמן, וזה עיצב מכונית ספורט דו מושבית נאה מאוד למראה, בעלת תא מנוע ארוך יחסית לגודל המכונית. סימן ההיכר הבולט של המכונית היו פנסי החזית המתקפלים, שהקנו לחזיתה מראה חלק, מקורי ומיוחד. מאחר ולוטוס שמו מאז מתמיד דגש רב על השגת משקל עצמי קל ככל האפשר, ובהקשר הזה זכורה אמרתו של קולין צ’אפמן – “הוסף קלות”, תיכננו לוטוס שלדה מרכזית קלה במיוחד שאליה חוברו כל המיכללים המאכניים. השלדה תוכננה בקפידה, והייתה אמורה להיות חזקה וקלה מאוד כאחד. על השלדה אמור היה להיות מורכב מרכב הפיברגלאס, שגם הוא היה קל משקל. לא רק עיצובה החיצוני היה נאה מאד, אלא גם עיצובה הפנימי. לוטוס שמו דגש רב בכל מה שנגע לעיצובה הפנימי, וזה היה נאה וכלל לוח מחוונים בעל שעוני סל”ד ולחץ שמן, גלגל הגה ספורטיבי ומושבים תומכים. שלא כמו בעלית, שעשתה שימוש במנוע קובנטרי קלימקס, הפעם פנו בלוטוס לפורד הבריטית, ממנה רכשה בעבר מנועים, וביקשה לרכוש מהם מנועים. המנוע שהתאים ביותר לדרישות לוטוס היה ה- 1.5 של הקורטינה סופר. לוטוס לקחו את מנוע ה- 1.5 של הקורטינה, החליפו את ראש המנוע של המנוע המקורי שהיה בעל גל זיזים תחתון בראש מנוע מפיתוח עצמי של לוטוס, שהיה בעל גל זיזים עליון כפול, מה שאיפשר עלייה מהירה בהרבה במעלה הסל”ד ומיקום המצת במרכז תאי השריפה, וזאת בכדי להשיג בעירה אופטימאלית. גל הזיזים המקורי נותר בבלוק המנוע ושימש את משאבת השמן והמפלג. הזנת הדלק נעשתה על ידי זוג מאיידים כפולים צידיים מתוצרת וובר האיטלקית. הספק המנוע עמד על 105 כ”ס מכובדים מאוד, שהיו אמורים להניע מכונית קלה להפליא – 620 ק”ג בלבד. תיבת ההילוכים הידנית היתה אף היא מתוצרת פורד, ושימשה את האנגליה והקורטינה. הספק המנוע הועבר לגלגלים האחוריים כמובן, ואלו כללו מיתלה נפרד לחלוטין  שכללו קפיצים ששולבו בבולמי הזעזועים, ומחבר גומי מיוחד שנועד להעניק לו גמישות גבוהה יותר. המיתלה הקדמי היה בעל עצמות עצה כפולות, כמיטב מסורת לוטוס. פרט מעניין היה המיתלה הקדמי ומערכת ההיגוי שנקנתה מטריומף הבריטית, בה שימשה את ההרלד. מערכת הבלמים עשתה שימוש ב- 4 בלמי דיסק. המכונית שכונתה לוטוס אלן הוצגה בשנת 62′, ופשוט הדהימה את עולם הרכב, ולא בשל עיצובה הנאה. ביצועיה היו מצויינים – מהירותה המירבית עמדה על נתון של 171 קמ”ש והתאוצה מ- 0-100 קמ”ש ארכה 7.4 שניות קצרצרות. אולם ביצועיה המעולים היו רק חלק אחד במכונית – המדהימה באמת היתה התנהגות הכביש שלה. אחיזת הכביש היתה מעולה, בשל מערכת המיתלים שכויילה בדקדקנות אופיינית. גם ההיגוי המהיר – 3 סיבובים מנעילה לנעילה, היה מצויין, חד ורגיש ותרם רבות להנאה מהנהיגה. מדגם ה- 1.5 נמכרו רק 22 מכוניות, וכבר לאחר שנה הוצגה האלן II. נפח המנוע עלה ב- 100 סמ”ק ל- 1.6, וגמישותו שופרה. לראשונה טעמה לוטוס את טעמה של ההצלחה המסחרית, ולמרות שהיתה מכונית יקרה יחסית נמכרה היטב. מכירותיה הטובות איפשרו ללוטוס להמשיך לפתח מכוניות מירוץ בלא מגבלות כספיות. בשנת 66′ הוצגה גירסת הקופה של המכונית, שהיתה בעלת גג קשיח, והציעה אף היא עיצוב נאה מאוד. בשנת 68′ הוצגה האלן S4 שהייתה בעלת עיצוב מודרני ונאה יותר, הן חיצוני והן פנימי. בגרסה זו שכונתה SE  ניתן היה לבחור בין 3 יחסי העברה סופיים – החל משגרתי ועד קצר יותר, שבשילוב מנוע חזק יותר שפיתח 117 כ”ס הביא את המכונית לתאוצה מ 0-100 קמ”ש תוך 7 שניות בלבד. גירסה נאה במיוחד של המכונית הייתה האלן +2, שהציעה 4 מקומות ישיבה, גם אם צפופים משהו.. בשנת 71′ הוצגה גירסת הספרינט של האלן, בה הספק המנוע עלה ל- 128 כ”ס על ידי העלאת יחס הדחיסה. הביצועים המעולים שופרו עוד, והמכונית הגיעה למהירות מירבית של 200 קמ”ש. ייצור האלן נמשך עד 74′, ואז הוחלפה בדורה השני של העלית, אותה בעצם החליפה. הלוטוס אלן תיזכר כאחת ממכוניות הספורט הטובות ביותר שיוצרו מעולם – עיצובה היה ספורטיבי ונאה מאוד, הן החיצוני והן הפנימי, מנועה היה חזק ונעים מאד לשימוש, ובשל משקלה העצמי הקל הציעה המכונית ביצועים ברמה של מכוניות העל של זמנה. אולם גולת הכותרת שלה היתה התנהגות הכביש המדהימה שלה, שהפכה לקנה מידה שעל פיו נבחנות מכוניות, לא פחות. נקודות התורפה העיקריות שלה היו איכות הרכבה בינונית למדי ואמינות שלא עמדה על רמה גבוהה.

 

אין תגיות

628 סך צפיות 1 היום

  

מס' מודעה: 5345ba526271e3bd

FleaMarket.co.il

error: התוכן מוגן בזכויות יוצרים