ברוכים הבאים, מבקר! [ הרשם | התחבר

פרסם

 

לאדה סמארה Lada Samara

  • פורסם: 10/02/2018 20:41
  • : 894 ימים, 17 שעות
לאדה סמארה Lada Samara - תמונה 1

פירוט

מאת : חן פרחי .

באמצע שנות ה- 60′ גילתה פיאט האיטלקית מקור הכנסה חשוב מאין כמוהו עבורה – מכירת זכויות ייצור למדינות עולם שלישי, לרוב בדרום אמריקה, ולמדינות שנמצאות מעבר למסך הברזל, כלומר המדינות הקומוניסטיות. קו המחשבה של פיאט היה נכון; על פי רוב מדובר היה בשווקים שהיו אבודים גם כך עבור פיאט, כלומר לא היה לה סיכוי למכור בהן מכוניות. מכירת הזכויות הייתה אמורה להכניס לפיאט סכומים נאים, בעיקר ממכירת מיכללים וזכויות הייצור עצמם, ולכן החליטה, כמדיניות, לא להקפיד על הצמדות למקור, ולאפשר לכל שוק יעד להתאים את המכונית לפי צרכיו. הראשונה הייתה זסטבה היוגוסלבית שהרכיבה ברישיון את הפיאט 600 והפיאט 1300, שהיו זהות כמעט למקור האיטלקי. מכוניות זסטבה זכו להצלחה גדולה ביוגוסלביה, וההסכם עם פיאט שירת היטב את שני הצדדים. הבאה בתור הייתה FSO הפולנית שהחלה כבר ב- 67′ בהרכבתה של הפיאט 125, לא לפני שהחליפה את מנועיה המודרניים בעלי גל זיזים עליון כפול, במנועיה המיושנים של הפיאט 1300\1500, שהיו קלים יותר לתחזוקה. אולם הקשר המשמעותי באמת נוצר בסוף שנות ה- 60′ עם ברית המועצות, שהייתה מעצמת על באותן השנים. הרוסים רצו לפתח תעשיית רכב משמעותית, ומאחר וידע עצמי לפיתוח מכונית חדשה לא היה להם, יצרו קשר עם פיאט, ששמחה על הקשר שנוצר עם מדינה ענקית בעלת יכולת קנייה גדולה ושוק סגור. פיאט ולאדה, החברה החדשה שהוקמה בעיר טוליאטי שעל גדות נהר הוולגה. ההסכם עם לאדה כלל מתן רישיון ייצור לפיאט 124, שהייתה מכונית די חדשה באותה העת ומצליחה מאד באירופה, כשהרוסים יוכלו לבצע בה מספר שינויים והתאמות כמו למשל הפיכת בלמי הדיסק האחוריים של ה 124 לבלמי תוף, מערכת חימום מחוזקת ומערכת קירור שהותאמה לקור העז של מדינות רבות בברית המועצות. מנגד, הרוסים הציעו לאיטלקים הצעה שקשה לסרב לה – הספקת כמויות ענק של פח מוכן לייצור וכבישה במחיר מפתה בעליל. פיאט חישבה ומצאה שאין לה צורך בכמות פח כה גדולה, ולכן הביאה בחשבון שתוכל למכור אותו ליצרנים איטלקיים אחרים, מה שהגדיל עוד את אטרקטיביות העיסקה. המכונית הראשונה של לאדה הייתה ה- 1200, שלא הייתה אלא פיאט 124 עם מנוע 1.2 מפיתוח עצמי של לאדה, בעל גל זיזים עליון, שהיה עדיף על מנועי פיאט שהיו מיושנים יחסית. ההצלחה לא איחרה להגיע, והמכונית נמכרה מצויין בברית המועצות וגרורותיה. ממש עם הקמת החברה, נפתחה מלקת פיתוח עצמי שכללה צוותי מהנדסים שנבחרו בקפידה, ואלו אמורים היו להיות אחראים על פיתוחי העתיד של החברה. הפרוייקט הראשון שלהם היה פיתוח מכונית סופר מיני קטנה על בסיס הפיאט 127 שהייתה אף היא בשלבי פיתוח אחרונים. פיאט לא התלהבו מהרעיון, והוא נגוז. בשנת 77′ הציגה לאדה מכונית כביש-שטח חדשה פרי פיתוח עצמי שנקראה ניבה. הניבה יועדה במקור לשימוש הצבא האדום, אולם עד מהרה גילו הסובייטים את הפוטנציאל הגדול הגלום במכונית, והציגו גירסה אזרחית שלה. הניבה הייתה בעלת הנעה כפולה קבועה ודיפרנציאל מרכזי, והציעה יכולת שטח מצויינת ששולבה בנוחות סבירה בהחלט ושימושיות רבה. הניבה יוצאה למדינות המערב, וזכתה להצלחה מפתיעה בהחלט. יצוא מכוניות מצא חן בעיני הפוליטביורו העליון, מאחר והכניס מטבע זר שכה היה נחוץ לברית המועצות. לכן החליטו לפתח מכונית מודרנית שלא תתבסס עוד על מיכללי פיאט, אלא תפותח על ידם מראשית. לאדה היו ערים להצלחת הגולף ושאר הקומפקטיות שהוצגו בעקבותיה, ולכן החליטו שהמכונית החדשה תהיה קומפקטית, כשהדגש יהיה על עיצוב מודרני, יחידות הינע עדכניות וכמובן מחיר זול. הפרוייקט שנקרא סמארה, על שם המחוז שבו שכנה העיר טוליאטי יצא לדרך כבר ב- 76′ אם כי התנהל בעצלתיים, בעיקר עקב מכירות טובות יחסית של שאר דגמי לאדה, שלאט לאט התרחקו עוד ועוד מהמקור האיטלקי שירד מפסי הייצור ב- 74′. עיצוב המכונית בוצע בידי לאדה עצמם, והיה נאה, מודרני ועדכני. המכונית תוכננה להיות מוצעת במרכב 3 או 5 דלתות, כמקובל. עיצוב הפנים בוצע אף הוא בידי לאדה, והיה פשוט ופונקציונאלי, אך כלל לוח מחוונים מצוייד היטב, על מנת להגביר את כושר המשיכה של המכונית. מאחר והמכונית תוכננה להיות קומפקטית, שימוש בהנעה אחורית כמובן שלא בא בחשבון, ולכן הוחלט שהמכונית תיהיה בעלת הנעה קדמית, מה שדרש הן מנוע חדש והן תיבת הילוכים חדשה לגמרי. לצורך פיתוח מנועה פנו בלאדה לפורשה הגרמנית, לא פחות, וביקשו מה לסייע להם בפיתוח המנוע. פורשה שהייתה נתונה באותה העת במשבר כלכלי לא פשוט, הייתה עסוקה בפיתוח מנוע חדש עבור סיאט הספרדית, אך למרות זאת נענתה להצעה ופיתחה עובר לאדה מנוע חדש בנפח 1.1 ו- 1.3. המנוע החדש היה בעל גל זיזים עליון בודד שהונע על ידי רצועת גומי, הצתה אלקטרונית ומאייד כפול. מנוע ה- 1.1 פיתח 55 כ”ס ואילו מנוע ה- 1.3 65 כ”ס, שאמורים היו להניע מכונית קלה יחסית – 830 ק”ג. תיבת הילוכים חדשה בת 4 או 5 הילוכים פותחה, בסגנון מערבי. שאר המפרט הטכני היה אף הוא מערבי לחלוטין – המיתלים הקדמיים היו מסוג מק’פרסון, לראשונה במכונית מזרח אירופאית, מיתלה אחורי מסוג קורת מתח הנתמך על ידי זוג קפיצי סליל והגה בשיטת מסרק ומוט משונן, לראשונה במכונית רוסית. אב הטיפוס הוצג כבר ב 79′, אולם שיקולים תקציביים מנוע את הצגתו. לבסוף הוצגה המכונית שכונתה סמארה או ספוטניק ברוסית, בשנת 84′. בתחילה הוצגה בגירסת 3 דלתות, אולם עד מהרה הצטרפה אליה גירסת 5 דלתות שימושית בהרבה. כמובן שלאדה החלה מיד ביצוא המכונית למערב, בתקווה להשיג מטבע זר שכה היה נחוץ לה. המכירות בגוש הסובייטי היו טובות, אולם מדובר היה בשוק שבוי, שבכל מקרה היה קונה אותה, מחוסר ברירה. היצוא למערב לא נחל הצלחה גדולה, על אף מחיר אטרקטיבי מאד; אמנם המפרט היה מערבי ועדכני, אולם הביצוע בהחלט לקה בחסר. לסמארה היה מנוע טוב, תיבת הילוכים טובה וחלקה והביצועים היו סבירים בהחלט. אולם התנהגות הכביש הייתה בינונית לחלוטין, בעיקר בשל חוסר ניסיונם הבולט של מהנדסי החברה בפיתוח שלדות הנעה קדמית, נוחות הנסיעה הייתה בינונית והגרוע מכל – איכות הגימור והייצור עמדו עם רמה נמוכה, ובזה היא הייתה רחוקה מהסטנדרטים המערביים. אפילו הצביעה עמדה על רמה נמוכה, וזו הייתה המכונית האחרונה בה השתמשו בצבע סינתטי. על מנת להגביר את אטרקטיביות המכונית, נוסף ב 87′ מנוע גדול יותר בנפח 1.5 שסיפק 75 כ”ס וביצועים טובים יחסית. ב- 89′ נוספה גירסה משפחתית למכונית בת 4 דלתות שכונתה פורמה, וזו הציעה תא מטען גדול יחסית. תוספת מנוע ה- 1.5, בצירוף תג מחיר זול במיוחד עזר למכונית להימכר במספרים סבירים, בייחוד בבריטניה, בה שוק הרכב תמיד העריך מכוניות שהעניקו תמורה גבוהה לכסף.במהלך השנים לאדה החלו לפתח מנוע וואנקל עבור המכונית, מה שהיה אמור להעניק לה ביצועים מצויינים, אולם בשל מחסור בתקציבים, הרעיון ננטש. ואי אפשר שלא להזכיר את גרסת הראלי של המכונית שהתחרתה בראלי פריז דאקר 90′, כשג’קי איקס היה הנהג. לאדה השתמשו במיכלליה של הפורשה 959 שהולבשו על גוף של סמארה 3 דלתות, ותרמו ללאדה תדמיתית. הסמארה הוחלפה בדגם חדש, שהיה יותר מתיחת פנים מקיפה בשנת 97′, וזה יוצר עד 2003. הסמארה תיזכר כניסיון הראשון של הרוסים לייצר מכונית עצמאית במפרט מערבי עדכני, ויחסית הוא היה די מוצלח. העיצוב היה נאה ועדכני, יחידות ההינע היו טובות למדי וכך גם הביצועים, המרווח הפנימי היה טוב והמכונית הייתה שימושית. רק חבל שהתנהגות הכביש, נוחות הנסיעה ואיכות הגימור עמדו על רמה נמוכה, וזה נבע בעיקר מחוסר ניסיון.

 

אין תגיות

197 סך צפיות 1 היום

  

מס' מודעה: 7285a7f395d7c47d

FleaMarket.co.il

error: התוכן מוגן בזכויות יוצרים