ברוכים הבאים, מבקר! [ הרשם | התחבר

פרסם

 

יגואר Jaguar XJ6 דור שני

  • פורסם: 07/10/2018 20:31
  • : 745 ימים, 7 שעות

פירוט

מאת: חן פרחי .

בשנת 68′ הציגה יגואר הבריטית מכונית סאלון חדשה, ה- XJ6. מכונית הסאלון החדשה של יגואר יועדה להחליף את כל דגמי החברה שיוצרו עד אותה העת, למעט ה- E TYPE הספורטיבית – ה- MK2, ה- 420 שלא היתה אלא S TYPE עם חזית שונה, ה- 420 G הענקית שלא ידעה הצלחה של ממש וכמובן את ה- S TYPE. ה XJ6 החדשה נטשה את הקו העיצובי הטיפוסי שליווה את יגואר משנת 55′, עת הוצגה ה- MK1, שפתחה עידן חדש עבור החברה מקובנטרי. המכונית החדשה היתה ארוכה יותר מקודמותיה, למעט ה 420 G, ועיצובה היה מודרני בהרבה. המוטיב העיצובי הבולט שלה המכונית היה דווקא גובהה, שהיה נמוך יחסית, מה שיצר צללית ספורטיבית.חזיתה דמתה מאד לזו של ה- 420 וכללה שבכה קדמית מרובעת וזוג פנסי חזית בכל צד. עיצובה הפנימי, לעומת זאת, דמה מאוד לזה של דגמי יגואר הקודמים, ושידר יוקרה ופאר שגובו בריפודי עור ודיפוני עץ אגוז. מכאנית, הייתה המכונית החדשה דונמה מאד בתיכנונה לדגמים אותה החליפה, למעט החלפת תיבת ההגה במסרק ומוט משונן. מערכת המיתלים האחורית שכללה עצמות עצה כפולות וזוג בולמי זעזועים בכל צד שהוצגה עוד ב E TYPE, המשיכה כמובן גם לדגם החדש, עקב יעילותה הרבה. סמוך למועד הצגתה, נמכרה יגואר ל BMC, שהפכה מעט מאוחר יותר לתאגיד ענק שכונה בריטיש ליילנד, כך שלמעשה ה- XJ6 הייתה המכונית האחרונה של יגואר שתוכננה בתקופה שווליאם ליאונס היה בעליה. בשל עיצובה הנאה להפליא, ביצועיה המצויינים, התנהגות הכביש הטובה ונוחות הנסיעה המעולה, זכתה המכונית החדשה להצלחה גדולה, ולכך נוסף תמחור נוח יחסית, שהפך לכמעט מסורתי ביגואר. בשנת 72′ נוסף למנועי ה- 2.8 וה- 4.2 מנוע חדש, מפיתוח עצמי של יגואר במבנה V12, בהחלט חריג במונחי אותם ימים. אמנם מנוע ה- V12 בנפח 5.3 לא היה חזק בהרבה ממנוע ה- 4.2 המצויין שהיה בעל גל זיזים עליון כפול, אולם הוא היה שקט להפליא והציע פעולה נעימה מאד ואיזון יוצא דופן. יחד עם הצגת מנוע ה V12, הוצגה גם גירסה בעלת מרכב ארוך יותר ובסיס גלגלים ארוך יותר, על מנת להקנות מרחב פנים משופר ליושבי המושב האחורי, בין נקודות התורפה הבודדות של המכונית. הגירסה בעלת בסיס הגלגלים הארוך נועדה להחליף את ה- 420 G הענקית. עם הפסקת ייצורן של ה- MK2 בשנת 69′ וה- 420 G, נותרו בהיצע יגואר ה- XJ  וה- E TYPE בלבד, מה שפישט מאוד את הלוגיסטיקה, בוודאי בהשוואה להיצע הענק בסוף שנות ה- 60′. מכירות ה- XJ היו מצויינות, הן בשל העובדה שהצליחה מאוד בארה”ב, שוק יעד חשוב מאוד עבור יגואר והן בשל האופוזיציה הדלילה למדי באירופה. מתחרתה העיקרית, המרצדס S, החלה להיתיישן, ולמרות שהציעה מנועי V8 חזקים, מערכת המיתלים הפרימיטיבית יחסית שלה הייתה בעוכריה. אולם באותה העת, תחילת שנות ה- 70′, החלה בריטיש ליילנד, הבעלים של יגואר, לסבול מיחסי עבודה עכורים, שהתבטאו בשביתות ארוכות, שהובילו לתפוקה נמוכה יחסית. גם יגואר סבלה מכך, על אף שמפעלי החברה היו מרוחקים יחסית. בלית ברירה נאלצה יגואר לייקר את מכוניותיה, מה שאילץ אותן לעמוד בתחרות לא קלה. למרות הצלחתה של ה- XJ, החליטו ביגואר שהגיעה העת למתיחת פנים ראשונה, וזו הוצגה בספטמבר 73′. השינוי העיצובי הבולט היה בחזיתה של המכונית; פנסי האיתות הקדמיים “ירדו קומה” והועברו אל מתחת לפגוש הקדמי, מה שהקנה לחזיתה מראה נקי ומודרני יותר. גם תא הנוסעים עבר מתיחת פנים, והפעם לא לטובה; המחוונים ששכנו באמצע לוח המחוונים הועברו ללוח מרוכז ששכן מול הנהג ומתגי התפעול שונו. בשל הניסיון לקצץ בעלויות, רמת הגימור והחומרים היו נמוכות מאשר בדור הקודם ופריטים לא מעטים שהיו ציוד תקני בדור הקודם הפעם הוצעו כאופציות. מכאנית, הייתה המכונית כמעט זהה לקודמתה, למעט הוספת מנוע 3.4 להיצע, כדגם ביניים בין ה- 2.8 ל- 4.2. המכונית המחודשת הוצגה בספטמבר 73′ ונמכרה כשנת הדגם 74′. כקודמתה, הוצעה המכונית בשתי גרסאות מרכב – קצרה וארוכה, כשהשינוי היה באורך הדלתות האחוריות. עיתוי הצגת המכונית היה אומלל למדי – כחודש לאחר מכן פרץ משבר האנרגיה שפגע בראש ובראשונה במכירות בארה”ב, שוק היעד החשוב ביותר של המכונית. באותה העת בה הוצגה, הציגה מרצדס את דגמי סדרה S החדשה, שהיתה שיפור עצום לעומת קודמתה, הן עיצובית והן הנדסית, וזו מצידה הציבה ליגואר תחרות לא קלה, בייחוד לאור העובדה שהיתה מכונית איכותית להפליא, מה שקשה היה להגיד על היגואר. על מנת לחסוך בעלויות ייצור, בוטלה גירסת המרכב הארוכה, ובמקומה הוצגה גירסת ביניים שהיתה ארוכה יותר מהקצרה אך קצרה יותר מהארוכה. תוספת האורך פגמה מעט בפרופורציות הנהדרות של המכונית, אך הוסיפה מרווח פנים ליושבי המושב האחורי. למרות משבר האנרגיה והתחרות הגדולה, שמרה המכונית גם בדורה השני על רמת מכירות טובה למדי, הגם שבאופן יחסי נמכרה פחות טוב מאשר בדורה הראשון. בשנת 75′ קיבלה המכונית בגירסתה האמריקאית פגושים מוגדלים, על מנת לענות על הדרישה הפדראלית, כמו גם מערכת הזרקת דלק אלקטרונית של לוקאס על מנת לענות על תקני זיהום האוויר המחמירים. בשנת 77′ הוחלפה התיבה האוטומטית בדגם ה V12, שהיתה מתוצרת בורג וורנר, בתיבה אמריקאית של GM, שהייתה עמידה בהרבה, לאור הספקו הגבוה של מנועה. גירסה מעניינת במיוחד של המכונית הוצגה ב- 75′ וכונתה XJC, היא גירסת הקופה של ה- XJ שנועדה להחליף את ה- E TYPE שייצורה הופסק באותה שנה. גירסת הקופה הייתה בעלת מרכב הארדטופ, כלומר ללא קורת אמצע בין החלונות, והיתה כמובן במרכב 2 דלתות. בשל הויתור על קורת האמצע, נאלצה יגואר לחזק את מרכבה התחתון. ה- XJC הוצעה עם מנועי ה- 4.2 וה- V12 הנהדר בנפח 5.3. למרות משבר האנרגיה, הלקוחות האמריקאיים אהבו את המכונית, שהציעה עיצוב אלגנטי ונאה מאוד, למרות שלא היתה ספורטיבית יותר מדגם הסאלון. גגה של המכונית כוסה בויניל שחור ורמת הגימור הכללית היתה גבוהה. ייצור ה- XJ6 בדורה השני נמשך עד שנת 79′, אז הוחלפה בדורה השלישי של המכונית. בדורה השני תיזכר ה- XJ כמכונית מצויינת שסך הכל עברה מתיחת פנים שלא שיפרה הרבה, אם בכלל, ולמרות הפגיעה באיכות והתחרות הגוברת בדמות המרצדס S והב.מ.וו סדרה 7 החדשה, עדיין נמכרה היטב, בשל הקסם הבריטי שלה ותחושת האריסטוקרטיות ששידרה.

אין תגיות

617 סך צפיות 1 היום

  

מס' מודעה: 9645bba408921a31

FleaMarket.co.il

error: התוכן מוגן בזכויות יוצרים