ברוכים הבאים, מבקר! [ הרשם | התחבר

פרסם

 

טטרה Tatra 613

  • פורסם: 05/08/2018 19:05
  • : 868 ימים, 21 שעות

פירוט

מאת : חן פרחי .

בשנת 56′ הציגה טטרה הצ’כית שמקום מושבה בעיר קופרבניצה שבחבל מורביה, מכונית חדשה ומודרנית שהחליפה את הטטרה 600 שכונתה טטראפלן. המכונית החדשה שמרה על המבנה הבסיסי שהפך לסמלה מסחרי של טטרה – מנוע אחורי מקורר אוויר ומרכב אווירודינאמי. אולם עבור המכונית החדשה שכונתה טטרה 603, פותח מנוע חדש, הפעם לא שטוח אלא במבנה V בעל 8 בוכנות. נפחו של המנוע עלה ל- 2.5 וההספק עמד על 99 כ”ס, שהביאו את המכונית לביצועים טובים יחסית. המכונית החדשה פותחה בחשאי, מאחר וברית המועצות החליטה שהיא תהיה ספקית מכוניות היוקרה, סקודה תתרכז בייצור מכוניות עממיות, ואילו טטרה תייצר משאיות ואוטובוסים. אולם איכותן הנמוכה של המכוניות הסובייטיות, בצירוף מועדי אספקה בלתי הגיוניים אפילו במונחים קומוניסטיים, גרמו לכך שממשלת צ’כוסלובקיה הורתה על פיתוח מכונית חדשה. הם רק לא ידעו שהמכונית שאותה הם רצו לפתח, היתה כבר בגדר עובדה מוגמרת, וכל שנותר לצוות המהנדסים הוא לפתח את מיכלליה המכאניים. לאחר שהסתיים פיתוח מיכלליה המכאניים, הוצגה המכונית בשנת 56′. יחסית למכונית שיוצרה בגוש הקומוניסטי, ובוודאי בהשוואה לתוצרת הרוסית המיושנת, הטטרה 603 החדשה היתה ברמה אחרת לגמרי, ולפחות במרבית האספקטים החשובים, לא נפלה אף מהתוצרת המערבית של אותן שנים. אולם למרות שהיתה מכונית טובה למדי, נאסר על טטרה לייצא את המכונית למדינות המערב  ורובן המכריע של המכירות היו במדינות הגוש הקומוניסטי, כולל סין, קובה וצפון קוריאה. במדינות אלו שימשו את הפקידות הבכירה ואף את ראשי המדינה והוכיחו עצמן כמכוניות טובות, נוחות ואפילו איכותיות ואמינות. ה- 603 עברה מתיחת פנים ב- 62′ ומאוחר יותר ב- 68′, על מנת לשמור על כוח המשיכה שלה, על אף שהייתה מיודעת לרכישה על ידי קהל שבוי. אולם ממשלת צ’כוסלובקיה הייתה מעוניינת לייצא את תוצרת טטרה למדינות המערב, וזאת על מנת להכניס מטבע זר שהיה כה נחוץ לה. ברית המועצות לא ממש התלהבה מהרעיון, אולם נאלצה להסכים לו, בלית ברירה, לאחר האביב של פראג ב- 68′ בו אושרו רפורמות כלכליות מסויימות עבור הכלכלה הצ’כית. שתוצרתה נחשבה תמיד לאיכותית ביותר משל כל מדינות הגוש הקומוניסטי. טטרה ידעו היטב כי ה- 603 הינה מכונית מיושנת, בעיקר עיצובית, ואם ברצונם לייצא למדינות המערב, עליהם לתכנן ולעצב מכונית חדשה לגמרי. לצורך עיצוב המכונית החדשה פנו בטטרה לסדנת וינאלה האיטלקית, מהלך חריג במונחי הגוש הקומוניסטי, וזה עיצב עבורם מכונית סאלון גדולה מאוד ומודרנית בעיצובה, שנטשה את הקו המעוגל שתמיד איפיין את מכוניות טטרה. אורכה של המכונית עמד על 5.02 מטר, ואילו בסיס הגלגלים עמד על נתון מצויין של 2.98 מטר, מה שהעיד על ניצול חלל פנימי מצויין. המכונית הארוכה עוצבה במרכב 3 קופסאות, שכתא המנוע האחורי היה קצר יחסית, וזה בשל ההחלטה להמשיך להשתמש במנוע V. קוויה של המכונית היו רבועים ושטח השמשות היה גדול יחסית. גם עיצובה הפנימי הפך למודרני בהרבה, והמכונית צויידה בלוח מחוונים שכלל מד סל”ד. תיכנונה המכאני נשען במידה רבה על זה של הדגם היוצא – מנוע V8 אחורי ומערכת מיתלים דומה למדי. אולם עבור המכונית החדשה פותח מנוע V8 גדול יותר בנפח 3.5. כקודמו, היה המנוע החדש מקורר אוויר, אולם יחס דחיסה גבוה יותר, כמו גם שימוש בזוג מאיידים העלה את הספקו ל- 165 כ”ס שאמורים היו להניע מכונית ששקלה 1,670 ק”ג. מנוע ה- V8 שודך לתיבת הילוכים ידנית בת 4 הילוכים שכללה בתוכה גם את ההינע הסופי. מערכת המיתלים היתה דומה למדי לזו של הדגם היוצא – תמוכות מק’פרסון קדמיות ומיתלה אחורי נפרד, אלא שבמכונית החדשה הציריות היו דו מיפרקיות, מה שאמור היה לשפר הן את נוחות הנסיעה והן את התנהגות הכביש הבעייתית במגבלות האחיזה של ה- 603. מערכת ההיגוי עברה לשימוש במסרק הגה ומוט משונן שהחליף את התיבה המיושנת, ואילו מערכת הבלמים עברה לשימוש ב- 4 בלמי דיסק, מגבר בלם ומעגל בלימה כפול. המכונית החדשה שכונתה טטרה 613 הוצגה בסוף 73′, והייתה שיפור עצום לעומת קודמתה. בשל מנועה החזק משמעותית, ביצועיה היו טובים מאוד – מהירות מירבית של 190 קמ”ש ותאוצה מ 0-100 קמ”ש תוך 12 שניות. גם התנהגות הכביש שופרה ועימה נוחות הנסיעה. ה- 613 החליפה בטבעיות את ה- 603 כמכונית השרד הרשמית של ראשי מדינות קומוניסטיות רבות, אם כי ייצואה למדינות המערב התנהל בעצלתיים, בעיקר בשל איכות גימור נמוכה למדי. עד שנת 80′ יוצרה המכונית ללא שינויים משמעותיים, אולם בשנה זו עברה המכונית מתיחת פנים שעיקרה היה עיצוב פנים מודרני בהרבה ושידרוג האיבזור. בשנת 85′ עברה המכונית מתיחת פנים נוספת ונוספה אופציה לתיבת הילוכים אוטומטית, לראשונה במכונית מזרח אירופאית. לאחר נפילת מסך הברזל ב- 89′ הפכה צ’כוסלובקיה לדמוקרטיה, והמכונית איבדה את השוק השבוי שהיה לה, וכעת היא נאלצה להלחם על קיומה. לכן ב- 91′ הוצגה גירסתה מתוחת הפנים שכללה מערכת הזרקת דלק שהחליפה את זוג המאיידים. הספק המנוע עלה ל- 198 כ”ס, שהביאו אותה למהירות מירבית של 230 קמ”ש. תא הנוסעים עוצב מחדש, ונהנה מרמת גימור גבוהה מאוד, שכללה שימוש בעור ועץ, כמו גם איבזור עשיר – מזגן מקורי, חלונות חשמליים ונעילה מרכזית הפכו לציוד תקני. בנוס, עיצובה החיצוני שונה אף הוא, וקישוטי הכרום הפכו לשחורים. למרות המכירות האיזוטריות לא התייאשו בטטרה  והמשיכו לנסות למכור את המכונית, שאיבדה את מרבית האטרקטיביות שלה. בשנת 93′ שופרה עוד רמת האיבזור וחזיתה של המכונית שונתה. לאחר שגם זה לא סייע למכירות, החליטו בטטרה להחליף את המכונית, ובשנת 96′ הוצגה הטטרה 700. זו לא הייתה מכונית חדשה, אלא גירסה ארוכה יותר של ה- 613. אורכה של המכונית עמד על 5.13 מטר, מה שהפך אותה לאחת ממכוניות הנוסעים הארוכות ביותר שיוצרו, ובסיס הגלגלים עמד על 3.13 מטר. בנוסף למנוע ה 3.5 מקורר האוויר ומוזרק הדלק שסיפק 198 כ”ס, הוצע גם מנוע גדול יותר בנפח 4.4 שסיפק 234 כ”ס. עיצובה החיצוני היה זהה לזה של ה- 613, אולם הארכת המרכב פגעה בפרופורציות והמכונית נראתה מוזרה למראה. רמת הגימור היתה גבוהה מאוד, והמכונית כללה אף מושבים קדמיים חשמליים. אולם זה היה מעט מידי ומאוחר מידי, והמכונית נראתה ספק משעשעת ספק מגוחכת  ובין השנים 96′ ל- 99′ נמכרו 75 (!) מכוניות בלבד. בסוף 99′ חדלה טטרה לייצר מכוניות פרטיות והתרכזה בייצור משאיות בלבד. הטטרה 700 חתמה פרק ארוך ומפואר עבור החברה הצ’כית, שלמרות שפעלה במדינה קומוניסטית, ייצר המכוניות טובות למדי עבור זמנן, שייזכרו הן כמכוניות המהירות ביותר שיוצרו בגוש הקומוניסטי, והן כטובות ביותר. עיקר העניין בהן היה המנוע האחורי מקורר האוויר שהיה בעל צליל מיוחד, המרווח הפנימי העצום, הביצועים הטובים והניהוג הטוב.

 

אין תגיות

448 סך צפיות 1 היום

  

מס' מודעה: 7665b671fc029ade

FleaMarket.co.il

error: התוכן מוגן בזכויות יוצרים