ברוכים הבאים, מבקר! [ הרשם | התחבר

פרסם

 

דאטסון Datsun Z

  • פורסם: 21/05/2018 21:07
  • : 818 ימים
דאטסון Datsun Z - תמונה 1

פירוט

מאת: חן פרחי .

באמצע שנות ה- 60′ חוותה תעשיית הרכב היפנית צמיחה מהירה מאד. מקורה של הצמיחה הייתה בפתיחת שוק הרכב היפני לתחרות ב- 63′, מה שאילץ את היצרנים היפניים שייצרו עד אז מכוניות מיקרו או מכוניות גדולות שנראו כמו חיקוי דהוי של מכונית אמריקאית, לפתח מכוניות טובות יותר, שיתחרו על ליבו וכיסו של הלקוח היפני, שיכול היה לקנות מכוניות מיובאות. שלושת ענקיות הרכב אז, טויוטה, מיצובישי ודאטסון, החלו בתנופת פיתוח גדולה, תוך שימת דגש על יצוא משמעותי, שעד לפני כמה שנים כמעט ולא הובא בחשבון. מאחר והיפנים ידעו שהסיכוי שלהם להתחרות במיטב התוצרת האירופאית קטן יחסית, בוודאי בכל מה שנגע לפלחי השוק העיקריים, החליטו לנסות מזלם בפלחי שוק קטנים יחסית, אך כאלו שהתחרות בהם הייתה קטנה יחסית או לא קיימת כמעט בכלל, כמו שוק הטנדרים למשל. פלח שוק קטן למדי אך ריחווי מאד היה פלח השוק של מכוניות הספורט. בפלח שוק זה שלטו יגואר עם ה- E TYPE ומרצדס עם הפגודה, ב.מ.וו עם ה- CS ואלפא עם ה- GTV 1750. דאטסון החליטו להיכנס לפלח שוק זה, שהיה פופולארי מאד בארה”ב, שוק יעד חשוב וגדול של דאטסון, והחלו בתכנון מכונית ספורט חדשה לגמרי שתפנה לחלקו העליון של פלח השוק. המכונית החדשה עוצבה על ידי דאטסון עצמם, ונראתה נאה מאד, כוחנית ומודרנית. סימני ההיכר הבולטים שלה היו מכסה מנוע ארוך מאד ביחס לגודל המכונית, פנסי חזית שהותקנו בקצות הכנפיים הקדמיות, שהיו קצרות בהרבה ממכסה המנוע, מה שיצר מראה נאה מאד שהזכיר את מראה חזית היגואר E TYPE. תא הנוסעים היה קטן יחסית לגודל המכונית, מאחר ודאטסון היו מעוניינים לשווק אותה כמכונית דו מושבית. חלקה האחורי השתפל כלפי מטה, והסתיים בדלת אחורית הנפתחת במלואה, שאפשרה גישה נוחה לתא המטען. חלונות הצד האחוריים היו קטנים מאד, הן בשל קוטנו של תא הנוסעים כולו והן בשל הדלתות הרחבות. התוצאה הסופית הייתה נאה ומרשימה, והמכונית נראתה בדיוק כפי שמכונית ספורט אמורה להראות. גם עיצוב תא הנוסעים זכה לתשומת לב רבה, וגם הוא הקרין ספורטיביות. לוח המחוונים היה גבוה יחסית, כשמול הנהג שכנו מדי המהירות והסל”ד. שאר המחוונים שכנו במרכז לוח המחוונים, בחלקו העליון, וכללו בנוסף למדי החום ומפלס הדלק, גם מדי טעינה ולחץ שמן, כמו גם שעון זמן חשמלי. רמת הגימור הייתה גבוהה יחסית, והמכונית צויידה במערכת איוורור וחימום משוכללת יחסית ואפילו מפשיר אדים לשמשה האחורית. גם התכנון המכאני התבצע מדף חלק; מנוע המכונית היה בן 6 בוכנות, גם זיזים עליון יחיד שהונע על ידי שרשרת תזמון כפולה פנימית, בלוק מנוע מברזל וראש מנוע מאלומיניום. המנוע כלל 7 מיסבים ראשיים, על מנת להגדיל את אמינותו ועמידותו. הזנת הדלק בוצעה על ידי זוג מאיידים בודדים, ואילו ההצתה היה קונבנציונאלית. הספקו של המנוע עמד על 151 כ”ס בסל”ד סביר בהחלט – 5,600. אל המנוע הארוך יחסית, חוברה תיבת הילוכים ידנית בת 4 או 5 מהירויות, לפי בחירת הלקוח. הכח הועבר אל הגלגלים האחוריים כמובן. מערכת המיתלים הייתה מתקדמת אף היא, וכללה תמוכות מק’פרסון קדמיים עם מוט מייצב, ואילו המיתלים האחוריים היו נפרדים כמובן, במבנה מק’פרסון – קפיץ ששולב בבולם הזעזועים – וכללו זרועות תחתונות נמוכות מאד. מערכת ההיגוי הייתה בשיטת המסרק ומוט משונן, לראשונה בדאטסון, ביחס העברה קצר של 2.75 מנעילה לנעילה. גם מערכת החשמל הייתה מתקדמת למדי, והמכונית עשתה שימוש באלטרנטור יעיל, שנועד לתמוך בתוספת איבזור שתוכננה בהמשך. המכונית החדשה שכונתה Z240 הוצגה בתערוכת פרנקפורט 69′, מעוזה של תעשיית הרכב הגרמנית, והחלה להמכר כשנת הדגם 70′. למרות שדאטסון היתה נטולת כל הילה ספורטיבית, והמוניטין שלה התבסס בעיקר על מכוניות קטנות או טנדרים בסיסיים, המכונית נמכרה היטב, וזכתה להצלחה גדולה, גדולה בהרבה מזו שדאטסון ציפו לה. כמובן ששוק היעד הגדול ביותר היה השוק האמריקאי, שאהב את המראה הכוחני והנאה, המנוע החדש והטוב שסיפק ביצועים מצויינים – מהירות מירבית של 200 קמ”ש ותאוצה מ 0-100 קמ”ש תוך 8.4 שניות. בשל המיתלים הנפרדים שכויילו בקפידה, גם התנהגות הכביש הייתה מצויינת, והמכונית היתה מהנה מאד לנהיגה. אפילו השימושיות היתה טובה, בשל הדלת השלישית שאיפשרה גישה נוחה לתא המטען הגדול למדי. איכות הגימור היתה מצויינת והאמינות עמדה על רמה גבוהה. כמעט כצפוי, בשוק האירופאי נתקלה המכונית שכונתה ניסאן Z240, בחשדנות, ומכירותיה היו נמוכות למדי. בשנת 71′ נוספה אופצייה לתיבת הילוכים אוטומטית בת 3 מהירויות ולזוג מושבים אחוריים, תיאורטיים למדי. דאטסון הריצה קבוצת מירוצים, והתחרתה עם המכונית במירוצי הראלי, ואף ניצחה בראלי המזרח אפריקאי בשנת 73′. בסוף אותה שנה החליטה דאטסון להחליף את המכונית המצליחה במכונית חדשה, שיהיה גדולה ומרווחת יותר,כדי שתוכל להסיע 4 מבוגרים בנוחות רבה יותר, ובנוסף בעלת מנוע גדול יותר. בתחילת 74′ הציגה דאטסון את ה- Z260, שהייתה כמעט זהה עיצובית לקודמתה, אך צויידה במנוע גדול יותר בנפח 2.6 שסיפק 165 כ”ס, שאמורים היו לשפר את הביצועים המצויינים ממילא. תא הנוסעים שודרג, ונוספה אופציה למזגן מקורי. המכונית הוצעה גם בגירסת 2+2 בשוק האירופאי בלבד. אורך המכונית עלה, תא הנוסעים גדל ואיפשר התקנת זוג מושבים אחוריים של ממש. למרות העליה בהספק, הביצועים לא השתפרו, בשל העליה במשקל, והתנהגות הכביש המצויינת נפגמה מעט, בייחוד בגרסת ה 2+2. בשנת 73′ פרץ משבר האנרגיה, שפגע במכירות המכונית בארה”ב, שוק היעד העיקרי שלה, ובנוסף בסוף 74′ הוחל בתקנה חדשה שמחייבת התקנת פגושים שיהיו עמידים בחבטות עד מהירות של 5 מייל\שעה. לכן החליטו בדאטסון לפתח מכונית נוספת שתתאים מראש להתקנת הפגושים המסורבלים. המכונית החדשה שכונתה Z280 עוצבה בסגנון דומה למדי לזה של קומותיה, אך הייתה ארוכה יותר, העיקר בשל הפגושים הגדולים. תא הנוסעים נותר זהה כמעט, למעט מערכת הפעלה חדשה למיזוג האוויר. נפח המנוע עלה שוב ב- 200 סמ”ק, הפעם ל- 2.8. את מקום המאיידים תפסה מערכת הזרקת דלק של בוש הגרמנית, והספק המנוע עלה קלות ל- 170 כ”ס. בשוק האירופאי המשיכה להימכר ה- Z260, ואילו ה  Z280 יועדה בעיקר לשוק האמריקאי, גם בשל התאמתה לתקני זיהום האוויר המחמירים. בשנת 78′ הופסק ייצורן של ה- Z260 וה- 280, והן הוחלפו ב- ZX, שהייתה מכונית GT ולא מכונית ספורט. סדרת ה- Z של דאטסון\ניסאן ייזכרו כניסיון היפני הראשון לייצר מכוניות ספורט שיתחרו במיטב התוצרת האירופאית, והן עשו זאת בהצלחה רבה. למרות היעדר כל ניסיון ומוניטין, הצליחו דאטסון לפתח מכוניות ספורט מצויינות לזמנן, שברוב הפרמטרים לא נפלו ממיטב התוצרת האירופאית, ובכך פתחו עבור החברה שווקים רבים והקנו לה מוניטין שכה היה חסר לה. ויתרה מכך, הצלחתה של סדרת ה- Z, סללה עבור שאר היצרנים היפניים את הדרך למכוניות ספורט שהצליחו להתחרות בתוצרת האירופאית ללא שום רגשי נחיתות.

 

אין תגיות

489 סך צפיות 1 היום

  

מס' מודעה: 4795b03096279d7b

FleaMarket.co.il

error: התוכן מוגן בזכויות יוצרים