ברוכים הבאים, מבקר! [ הרשם | התחבר

פרסם

 

ב.מ.וו B.M.W Z1

  • פורסם: 16/09/2018 17:19
  • : 997 ימים, 14 שעות

פירוט

מאת : חן פרחי .

באמצע שנות ה- 80′ מצבה של הכספי של ב.מ.וו הגרמנית מהעיר מינכן היה טוב ויציב. מכירות כל קשת הדגמים, החל מדגמי סדרה 3 ועד דגמי סדרה 7, היו מצויינות, והיצע הדגמים היה רחב יחסית. מה שהיה חסר בהיצע הדגמים של ב.מ.וו היתה מכונית ספורט של ממש. הניסיון הראשון של ב.מ.וו לפתח מכונית על, ה- M1, לא ממש צלח, בלשון המעטה, וב.מ.וו, למרות תדמיתה הספורטיבית, נותרה ללא מכונית ספורט בהיצע הדגמים שלה. בשנת 85′ הוקמה בב.מ.וו חטיבה קטנה שהחלה בפיתוח מכונית ספורט חדשה. החטיבה כונתה ב.מ.וו טכניק, ובראשה הועמד אולריך בץ. החטיבה הקטנה חשבה מחוץ לקופסא  והחליטה לפתח מכונית ספורט קטנה, דו מושבית, שתהייה עשוייה מוחמר תרמופלסטי, לראשונה בעולם הרכב. במהלך השנים יוצרו מכוניות רבות מפיברגלאס, וזו הייתה דרך מצויינת להשיג משקל קל יחסית, מבנה קשיח ועמידות מוחלטת בפני חלודה. מרכב מפיברגלאס התאים מאד למכוניות שיוצרו בסדרות קטנות, מאחר ותהליך יציקתו חייב להיעשות ידנית. אך מצד שני, אין צורך במערך כבישה יקר, ולכן השימוש בחומר הנ”ל היה פופולארי למדי. אולם ב.מ.וו רצו ליצור פריצת דרך משמעותית, ולכן החליטו שמרכב המכונית יהיה עשוי חומר פלסטי קל וגמיש יותר מפיברגלאס, מה שייצור עמידות גבוהה בפני פגיעות קלות. מעבדות פולימרים פיתחו חומר תרמופלסטי, שצבע הרכב הוטמע בחומר הפלסטי. מאחר והמכונית לא היתה יכולה להיות מורכבת רק מהחומר הפלסטי, היא נזקקה לשלדה נפרדת. זו פותחה על ידי מהנדסי החברה והיתה קלה יחסית. חלקי המרכב חוברו לשלדה באמצעות מחברים ייחודיים, וכולם היו ניתנים לפירוק והרכבה במהירות. עיצובה של המכונית שהייתה בעלת גג פתוח נעשה על ידי הרם לגאי וזה עיצב מכונית דו מושבית נאה מאוד למראה, בעלת חרטום נמוך ומשתפל, שכלל פנסי חזית מחופים על ידי פלסטיק שקוף. הפריט העיצובי המעניין באמת במכונית היו דלתותיה. הם לא נפתחו כמקובל, וגם לא כלפי מעלה (כנפי שחף) או בתנועת מספריים (כמו בלמבורגיני קונטאש). פתיחתן נעשתה על ידי הורדתן בעזרת מנוע חשמלי, מה שאיפשר כניסה ויציאה נוחות יחסית. משיקולי בטיחות, נסיעה התאפשרה אך ורק עם דלתות סגורות, אם כי ניתן היה בעיקרון לנסוע עם דלתות מורדות. מנגנון ההפעלה כלל מנוע חשמלי ורצועת גומי חזקה במיוחד. במקרה של תקלה, היה מנגנון ידני שאיפשר את פתיחת הדלתות. בעיצוב המכונית ניתן דגש רב על הצד האווירודינאמי, וזה כלל עיצוב מוקפד של גחון המכונית שהיה חלק במיוחד. מקדם הגרר עמד על ערך של 0.36 CD כשהגג הקשיח היה במקומו ו 0.43 CD כשהגג היה פתוח, הישג נאה בהחלט. עיצובה הפנימי התבסס על מתגים שנלקחו מדגמי סדרה 3, אולם בניגוד ליתר דגמי ב.מ.וו, הקונסולה המרכזית לא הופנתה כלפי הנהג, אלא היתה ישרה לגמרי. גם עיצובו של לוח השעונים לא דמה לזה של יתר דגמי ב.מ.וו, אלא כלל מחוונים נפרדים לגמרי. גלגל הגה ומושבים ספורטיביים השלימו את עיצובו הספורטיבי של תא הנוסעים. מכאנית, התבססה המכונית על מיכללי הב.מ.וו I 325, שהיה הבכיר בדגמי סדרה 3. מנוע המכונית היה בנפח 2.5 וסיפק בעזרת מערכת הזרקת דלק 168 כ”ס. הספק המנוע הועבר אל תיבת הילוכים בת 5 מהירויות מתוצרת גטרג הגרמנית. החידוש העיקרי היה במערכת המיתלים האחורית; בעוד שמערכת המיתלים הקדמית, מסוג מק’פרסון נלקחה מדגמי סדרה 3, המיתלה האחורי היה חדש לגמרי ורב חיבורי, לראשונה בב.מ.וו. המיתלה שכונה Z היה נפרד כמובן וכלל ציריות דו מיפרקיות. מערכת זרועות מתוחכמת דאגה להשיג שפיעה ועקיבה מושלמת, והיתה אמורה להשיג פשרה אופטימלית בין התנהגות כביש לנוחות הנסיעה. מערכת ההיגוי, שכללה הגה כוח כציוד תקני בעל 3.5 סיבובים מנעילה לנעילה ומערכת הבלמים שכללה 4 בלמי דיסק נלקחה אף היא מדגמי סדרה 3. המכונית החדשה שכונתה Z1 הוצגה בשנת 87′, והשקתה נעשתה במסלול מירוצים, שם הרשימה מאד את העיתונאים הרבים שהגיעו להתרשם ממנה.ב.מ.וו טרחו והדגישו את החומר הפלסטי ממנו היה עשוי מרכב המכונית, והכריזו שהמכונית החדשה הינה פורצת דרך של ממש, מה שעתיד יהיה להפוך אותה למכונית חשובה ביותר. למרות שהיתה עשויה חומר פלסטי שאמור היה להיות קל, משקלה לא היה נמוך – 1250 ק”ג, ולמעשה היתה כבדה אף מה I325. ביצועיה היו טובים מאד, אולם המרשימה באמת היתה התנהגות הכביש שלה; הסתבר שהמשאבים הרבים שהשקיעה ב.מ.וו בפיתוח המיתלה האחורי המתוחכם לא היו לשווא, והתנהגות הכביש של המכונית אכן היתה מעולה ומהנה. הבעייה העיקרית של המכונית היתה פשוט העובדה שהיא לא נמכרה. בשל בעלות בנייתה, מחירה היה גבוה למדי ומכירותיה היו רחוקות שנות אור מהצפי האופטימי בהרבה של ב.מ.וו. עיקר המכירות היו בשוק הגרמני, ומיעוטן בשוק האיטלקי. גם קצב הבנייה היה נמוך למדי, וכל הליך ייצורה לא היה כלכלי בעליל. בשנת 91′ החליטו בב.מ.וו שעתיד גדול לא צפוי למכונית שמרכבה הפלסטי היה אמור לשנות את עולם הרכב, והחליטה להפסיק את ייצרה, לאחר שנמכרו ממנה 8,000 מכוניות בקירוב. מסחרית, נחשבה המכונית לכישלון בכל קנה מידה, וגם החומר התרמופלסטי ממנה הייתה עשוייה לא ממש שינה את עולם הרכב, בלשון המעטה. התרומה העיקרית של המכונית הייתה דווקה לב.מ.וו עצמה – המיתלה האחורי הנהדר שלה מצא מקומו ב E36, יורשת ה- E30, והפך אותה למכונית מהנה ובטוחה כאחד. ב.מ.וו המשיכו עוד שנים רבות לעשות שימוש במיתלה הנהדר, הרבה אחרי שנשכחה המכונית הזניחה למדי בתולדות ב.מ.וו.

 

אין תגיות

14 סך צפיות 3 היום

  

מס' מודעה: 3005b9e65102bc3b

FleaMarket.co.il

error: התוכן מוגן בזכויות יוצרים